אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן כד · כז)
ובזה יתורץ קושיא גדולה שהקשה הפ"י ז"ל בסוגיא דב"ק שם. דאמאי מותיב הש"ס מר"י דגבי ה"ז תמורת עולה תמורת שלמים. ולא פריך מר"י דמתני' קמייתא בתמורה שם. גבי האומר ה"ז חטאת וולדה שלמים. דגם שם אמר ר"י ממש בהאי לישנא דנמלך אין דברי' קיימין ומוקמינן התם דנמלך היינו בתוכ"ד ואדרבה אוקימתא דר"פ דנמלך בתוכ"ד עיקר איתאמרה על מתני' קמייתא שם. והיא פליאה עצומה. ולמ"ש א"ש. דמבבא דקדשים ממש לא מצי הש"ס להקשות כלל. די"ל דקדשים שאני דלא מהני בהו חזרה בתוכ"ד כשיטת הראשונים ז"ל. משא"כ מבבא דתמורה מותבינן שפיר לשי' רבא. דל"ש בזה הסברא דאמירה לגבוה כמסירה להדיוט וכמ"ש. ויהיה מזה עוד סייעתא גדולה לשיטת הראשונים ז"ל דבהקדש לא מהני חזרה בתוכ"ד. ע"כ דברי הקונטרס מיכל המים שנדפס זה יותר מעשרה שנים. ועתה נוסף בו חדושים אחדים: