אור ברסלב
אפיקי ים חלק א סימן כד › כג)

אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ

סימן כד · כג)

כב)

ונראה דנ"מ רבתא לדינא בין רבא לאביי. באם המיר בלבו דחישב הרי זו תמורת זו. לאביי דהשני' נתפסת בקדושת הראשונה מצד דמהני דבורו. א"כ הוי כבכל קדשים דעלמא דמהניא מחשבה לחוד. משא"כ לרבא דדבורו בעצמו אינו מועיל כלל. וקדושה השניה היא רק מצד גזה"כ. דכן גזרה התורה. דאם המר ימיר היינו דאומר זו תמורת זו. אף דדבורו בטל ואינו חל על הבהמה. מ"מ היא קודש מגזה"כ. בזה ודאי לא נוכל לומר דאם ימיר בלבו ג"כ יהי' נכלל בקרא דאם המר ימיר ותיתפס השניה מגזה"כ. דלא מצינו למילף מהקדש דעלמא לרבא. דבעלמא ההקדש בא מגוף הדבור. דדבורו חל על דבר הנקדש. וחדית לן רחמנא דגם אם גמר בלבו להקדיש חלה מחשבתו ג"כ. משא"כ בממיר לרבא דאין קדושת השניה בא מגוף הדבור. דדבורו בטל. ואין דבורו פועל רק דיקרא דהמיר כדי שתחול קדושה מגזה"כ. וא"כ אם הוציא בפי' הרי זו תמורת זו. ע"ז קאי הקרא דאם המר ימיר לומר דחלה קדושה על השניה. משא"כ בגמר בלבו הוי דברים שבלב ואינם דברים. ולא נקרא דהמיר כלל דתהיה בזה קדושה מגזה"כ. ושאני מקדשים דעלמא דהדבור והמחשבה פועלים את עצם ההקדש:

תוכן העניינים

אפיקי ים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה