אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן כד · ד)
ולכאורה ק"ל טובא. דא"כ בריש תמורה (דף ג' ע"ב) גבי הא דאמר שם. כל ל"ת שבתורה עשה מעשה לוקה לא עשה מעשה פטור חוץ מנשבע ומימר ומקלל חבירו בשם. א"ל ר"י לתנא לא תתני מימר דבדיבורו עשה מעשה. ולדברי הש"מ ז"ל יקשה טובא. הלא קיי"ל דבקדשים מהניא מחשבה לחוד בלא דיבור. כמבואר בשבועות (דף כ"ו ע"ב) וא"כ כמו דבגמר בלבו ששור זה יהי' עולה הוי עולה במחשבתו לחודא. ה"נ שורת הדין דאם חשב בלבו דזו תמורת זו ג"כ תהני מחשבה זו. אף שלא הוציא בשפתי' ותהי' הוא ותמורתו קודש כדין הקרא. דמ"ש מאם חישב שתהא קדושת שלמים או עולה על הבהמה דמהניא. וא"כ למ"ש הש"מ ז"ל דכיון דפגול נקבע במחשבה לחוד. תו אף כשפיגל בדיבור לא מקרי הדיבור מעשה, וא"כ יקשה ה"נ בממיר דמהניא מחשבה לחודא. ג"כ לא יהי' נחשב הדיבור למעשה. ואמאי א"ל לא תתני מימר דבדיבורי' עשה מעשה. וקשה טובא לכאורה: