אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן כג · ג)
וזה נ"ל בטעמי' דרש"י ז"ל דלא ניחא לי' לפרש כפי' תוס' ז"ל. דהא דאמרינן בע"א כי אתי ע"א מצטרף בהדי'. היינו אפי' למ"ד דאין עדותן מצטרפת עד שיעידו שניהם כאחד. מ"מ מצטרף להעיד כאחד בב"ד כשיבוא. דהנה באמת קשה לי טובא לפי' תוס' ז"ל. ולשיטה זו דגם ע"א המעיד שקר עובר בל"ת. א"כ למאי דפריך הש"ס לעיל (דף ע"ג ע"א לאביי דע"ז למפרע נפסל. ממתני' דגנב עפ"י שנים וטבח ומכר על פיהם. והוזמו משלמין את הכל. ואי ס"ד למפרע נפסל. כיון דאיתזמו להו אגניבה. איגלאי מילתא למפרע דכי אסהדו אטביחה פסולין הי' אמאי משלמי אטביחה. א"כ תקשי הכא. דהאיך נקבל עדות עד הראשון שהעיד ביחידי. עפ"י מאי דיעיד שנית עם חבירו כשיבוא. הלא אם יוזמו אלו העדים. יהי' איגלאי מילתא למפרע. דהראשון נפסל משעה שהעיד יחידי. כיון שגם ע"א עובר בל"ת כשמעיד שקר. ונמצא למפרע דכשהעיד שנית בב"ד ביחד עם השני. כבר פסול הי'. וממילא אי אפשר לחייבו בכאשר זמם על אותה עדות. שהיא העיקר שהעידה ביחד עם השני. והראשונה שהעיד יחידי לא נתקבלה בב"ד למ"ד דבעינן הגדה כאחד. וא"כ מה דבאנו לחייבו בכאש"ז. הוא על עדות השני' ואז כבר פסול הי' מעדותו הראשונה. ואין בו תורת הזמה. וא"כ ממילא איך מקבלין עדותו בתחילה. הלא הויא עדות שאי אתה יכול להזימה ובקנס קיימינן דלכו"ע בעינן עדות שאתה יכול להזימה וע"כ צ"ל דתוס' ז"ל ס"ל דע"א אינו עובר בל"ת. וא"כ לא נפסל משעה שהעיד יחידי. והוי שפיר כבכל עדות דעלמא. וא"כ א"ש שי' רש"י ז"ל. די"ל דס"ל כשיטה זו דגם ע"א עובר בל"ת. וממילא הויא עדות שאי אתה יכול להזימה. אם נאמר דהגדה הראשונה אינה כלום. ורק שיחזור ויעיד שנית כמ"ש. וע"כ צ"ל דהש"ס קאי כמ"ד דגם עדות מיוחדת כשרה. וממילא הו"ל כעדות דעלמא. וא"ש. ועי' בקצוה"ח סי' כ"ח סק"ז ודו"ק: