אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן יז · י)
וזה נ"ל בטעמא דאינו יכול לישאל אשתיקה למאי דקיי"ל דנשאלין על ההיקם. א"כ אי נאמר דשתיקה הוי מדין קיום מ"ט לא יתשל גם אשתיקה. ומסתימת כל הפוסקים ז"ל משמע דאין שאלה בשתיקה. וכ"כ להדיא הר"ן ז"ל ר"פ המדיר יעוי"ש. והרש"ש ז"ל בחי' לנדרים (דף ס"ט) הרגיש בזה. אכן למ"ש א"ש. דאפי' אם יתשל מ"מ לא יוכל להפר אחר יום שמיעה. ולא מבעיא לשי' הפוסקים ז"ל דאין נשאלין על ההיקם אלא ביום שמעו. דודאי ה"ה נמי אם שתק ביום שמעו ג"כ לא מהני מה שישאל למחר דעכ"פ כיון שעבר יום שמעו אינו יכול להפר. אלא דאפי' לשי' הטור ז"ל סי' רל"ד דאפי' לאחר יום שמעו נשאל על ההיקם ומיפר נדרה. היינו דוקא בקיים בפירוש ביום שמעו דכיון דלא הי' בידו שוב להפר אחר שהקים. הו"ל כאינו יודע שיש מפירין דלא מקרי יום שמעו כלל כמ"ש הטור ז"ל משא"כ בשתק ביום שמעו ל"ש האי טעמא. דאפי' שתק ע"מ לקיים. מ"מ לא גמר בלבו שיהא קיים לאלתר דא"כ לאלתר הוי הקמה. רק שהי' בדעתו שיתקיים כשיעבור יום שמיעה כמו שביאר הר"ן ז"ל (דף ע"ט ע"א) בד"ה כשהוא. א"כ כיון דהי' בידו להפר כל היום ממילא יום שמיעה מקרי. ואינו יכול שוב להפר למחר לכו"ע. וזהו די"ל בכונת הר"ן ז"ל ר"פ המדיר יעוי"ש ודו"ק: