אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן יז · ה)
והיותר קשה מסוגיית הש"ס גופא (בדף ע"ט ע"א) שם דמסקינן שם דאפי' שותק על מנת למיקט מ"מ אינו מיפר אלא ביום שמעו. ודלא כר"ח דאמר דשותק ע"מ למיקט. מיפר אפי' מכאן ועד עשרה ימים. א"כ חזינן דאין הטעם דשתיקה של יום שמיעה משום דגלי אדעתי' שהוא רוצה בקיומו של נדר כמ"ש הר"ן ז"ל. דא"כ בשותק ע"מ למיקט מ"ט אינו מיפר למחר. ודוחק לומר דעיקר הטעם דהוי קיום משום דגלי אדעתי' וכמ"ש הר"ן ז"ל. ואף דל"ש האי טעמא רק בשותק סתם לא פליג רחמנא בזה. ואף שותק ע"מ למיקט אינו מיפר למחר. דדוחק הוא ועוד כיון דע"כ גם היכא דל"ש האי טעמא מ"מ אינו מיפר למחר. א"כ מנלן לחדש האי טעמא כלל ולמילף מיני' הדין דקיים בלבו קיים כמ"ש הר"ן ז"ל. אימא דכולי' גזה"כ הוא. בין שותק סתם ובין שותק ע"מ למיקט ולאו מטעם הקמה הוא ובאמת דקיים בלבו אינו קיים וכ"ז צ"ע לכאורה: