אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן יד · ב)
והנראה להמציא בזה עצה עמוקה שלא יהי' בכאן דין עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. דהנה לעיל (דף ה' ע"ב) איתמר בפני כמה הוא נותנו לה ר"י ור"ח. חד אמר בפני שנים וחד אמר בפני שלשה. ומסיק הש"ס דכו"ע ס"ל שליח נעשה עד ועד נעשה דיין ובהא קמיפלגי. דמר סבר כיון דאשה כשרה להביא את הגט זימנין דמייתא לי' איתתא וסמכי עלה. ואידך אשה מידע ידעי ולא סמכי עלה. וכתבו בתוס' ז"ל דה"ה דהו"מ למימר זימנין דמייתי לי' קרוב. והר' ז"ל כתב די"א דכיון שהזכיר חשש הבאת האשה שהוא דבר שאינו מצוי. ולא הזכיר קרוב או פסול משמע שאף הקרובים מצטרפים לשלשה. דאע"ג דדיינים קרובים לבעל דבר פסולים בעלמא. אפ"ה הקלו להכשירן כאן כמו שהקלו והאמינו הבע"ד לקיימו ולומר בפני נכתב ובפני נחתם. וכדתנן האשה מביאה גיטה ובלבד שתהא צריכה לומר בפ"נ ובפ"נ. ואעפ"כ לא הכשירו שתצטרך האשה לשלשה. משום דאשה לאו בת דין היא כלל. מבואר דעתו דכמו שנאמן הקרוב לקיים הגט ולומר בפ"נ ובפ"נ. כן הכשירוהו גם להצטרף לשלשה ולהיות דיין. ורק האשה לא הכשירו משום דאינה בת דין בשום מקום: