אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן יב · ד)
אולם באמת יקשה טובא על כל הראשונים ז"ל שכתבנו לעיל דס"ל דהוי טבל ומעשר מעורבין זה בזה. איך יחלוקו על ש"ס ערוך בירושלמי בעוד אשר לא נמצא לזה סתירה בש"ס דילן דלא הוו שתקי בזה להראות מקורם בחידוש זה שהוא נגד ירושלמי מפורש. ועוד דנפקא מינה עוד גדולה בזה דאם נאמר באמת דגם השאר יצאו מדי טבל והוו חולין מתוקנים ומקולקלין הוו משום דלא יכול להפריש תרומת מעשר מיני' ובי'. א"כ התינח במרבה במעשר ראשון דאיכא חשש דמעשר מן המעשר ולא חולין מן המעשר. משא"כ במרבה במעשר שני מאי איכפת לן בזה כיון דהוי מעשר וחולין מעורבין ומותרין באכילה ולא יבא לידי קלקול כלל. וסתמא קתני המרבה במעשרות מעשרותי' מקולקלין משמע בין במעשר ראשון ובין במעשר שני או מעשר עני. ובהדיא כתבו כן התוס' ז"ל בגיטין (דף ל"א ע"א) דגם במרבה בתרומת מעשר מיירי הא דהמרבה במעשרות והוא ש"ס ערוך במנחות (דנ"ד ע"ב) שם דמוקמינן הא דתורמין תאינים על הגרוגרות במניין בתרומת מעשר ולא הוי מרבה במעשרות דאתי כאבא אלעזר בן גמלא דתרו"מ איתקש לתרו"ג ויכול להרבות במתכוין. אבל לרבנן משמע דאסור להרבות ואף דאין שום קילקול בזה שירבה אף אם לא יחול שם תרו"מ על הכל כמו לאבא אלעזר ב"ג. מ"מ מאי איכפת לן שירבה כיון דהוי תרומת מעשר וחולין מעורבין זב"ז. וכן כתבו תוס' במנחות שם דלאבא אלעזר הא דמרבה במעשרות מיירי במעשר שני או במעשר עני ועי' בתוס' גיטין שם בד"ה ניטלת וכן במנחות שם שכתבו לתרץ הא דמוקי בירושלמי בפ"ק דתרומות הא דהמונה משובח והמודד משובח הימנו בתרומת מעשר וכרבנן דאבא אלעזר ב"ג שלא יקשה מהאי דהמרבה במעשרות. מכל זה נראה פשוט דהמרבה במעשרות הוו טבל ומעשר מעורבין זב"ז ולהכי גם במעשר שני ומעשר עני וכן תרומת מעשר אסור להרבות דהשאר הוי טבל גמור לאותו דבר שמפריש עתה כמו שכתבנו וכמבואר בכל דברי הראשונים ז"ל שהובאו לעיל. וקצת מזה הרגיש בחי' רש"ש בגיטין שם: