אור ברסלב
אפיקי ים חלק א סימן ז › ט)

אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ

סימן ז · ט)

ח)

וידידי ושארי הרב הגאון מ' חיים עוזר שליט"א מ"ץ בווילנא העירני בזה לדברי הרשב"א ז"ל בחידושי' בדף י"ג ע"ב אהא דאמר רבא שם דטעמייהו דב"ש דמתירין הצרות לאחין משום דאין איסור חל על איסור וז"ל שם. ואי קשיא לך למאי דקאמר רבא דטעמייהו דב"ש משום דאאחע"א. א"כ ערוה גופה תשתרי. הא אמרינן לקמן בפרק ד"א אמר רב אשי איסור אחות אשה מתלא תלי וקאי אי פקע איסור אשת אח אתי וחייל. אבל לגבי צרה כיון דמחיים לא חל איסור אחות אשה. לאו צרת ערוה היא עכ"ל. הרי מבואר כמ"ש דאי מטעם ערות אחות אשה אינה פטורה צרתה. והוא כשי' תוס' ז"ל הנ"ל דבנעשית ערוה רק לאחר מיתה אינה פוטרת צרתה. וברוך ד' שהנחני בדרך אמת בזה:

ולפמ"ש א"ש מאי דלב"ש דס"ל אין איסור חל על איסור מתייבמת הצרה. ולר"ש דג"כ ס"ל אאחע"א מ"מ הצרה ג"כ פטורה וכמ"ש תוס' ז"ל. וצריך טעם בזה. ולמ"ש א"ש. דב"ש ס"ל דסברא דאיסור אחות אשה מתלי תלי וקאי. לא מהניא רק דהויא מטעם זה כערות אחות אשה. הואיל ועומד מוכן לחול עלי'. וכמ"ש רש"י ז"ל. וכמ"ש הרשב"א ז"ל דערות אחות אשה היא. ולפי"ז לא מהני רק לפטור את עצמה. ולא את צרתה דהויא ערוה לאחר מיתה. אבל ר"ש ס"ל. דמטעם זה דאיסור אחות אשה מתלי תלי וקאי. הויא שוב ערות אשת אח משום דכיון דלא יקוים מצות יבום. בכה"ג לא הפקיעה תורה איסור אשת אח. וכמ"ש בשי' תוס' ז"ל וכיון דהויא ערות אשת אח פוטרת גם צרתה כמו א"א שלא הי' בעולמו ואיילונית דפוטרת צרתה וא"ש. ובשי' רש"י ז"ל אפ"ל אף דפי' גם בדר"ש דרק מטעם ערות אחות אשה פטורה מיבום. מ"מ אפ"ל דס"ל גם כשי' תוס' ז"ל דאם נעשית ערוה לאחר מיתה אינה פוטרת צרתה. אמנם י"ל דזהו דוקא היכא דהותרה שעה אחת לאחר מיתה כמו בגוונא דקיימי תוס' שם. משא"כ בכאן דלא הותרה אף רגע אחת. א"כ אף אם טעם הפטור בה בעצמה הוא משם ערות אחות אשה שעומד מוכן לחול עלי' מ"מ כיון דממילא פטורה מיבום מטעם זה. וא"כ ממילא היא ערות אשת אח שלא במקום מצוה. והדר הויא כמו איילנות דפוטרת צרתה משום צרת אשת אח. וטעמייהו דב"ש דמתירין הצרות לאחין היינו דכיון דע"כ אין שם צרת אחות אשה עלה. א"כ ממילא לא נוכל למדרש מקרא דלצרור לאסור צרתה. דמקרא יהי' משמע דגם על צרתה איכא שם צרת אחות אשה. וז"א רק דשם צרת אשת אח עלה כמ"ש וכיון דע"כ קרא דלצרור לא מידרש לאסור צרות, ממילא אין להו לב"ש ילפותא אחריתא:

וכ"כ שם הרשב"א ז"ל בשם הראב"ד ז"ל לתרץ מאי דקשה לטעמא דרבא משום דאאחע"א. תינח אחות אשתו אלא בתו ובת בתו ובת בנה דעריות דקורבה נינהו ולא מחמת קדושין מח"ל. וכתב הראב"ד ז"ל לתרץ דה"ק כיון דס"ל אאחע"א ולא משכח"ל באחות אשה. הלכך ע"כ אי אפשר למדרש לצרור לצרת אחות אשה דלא מיבמא. וכיון דבטיל לצרור כולהו צרות דחמש עשרה נשים שריין. דהא כולהו מאחות אשה ילפינן עיי"ש. ועי' בתוס' (דף י"ג ע"ב) בד"ה מ"ט דב"ש ובד"ה דלא אתי עיי"ש. ובזה א"ש טעמי' של ר"ש דהוא דריש לאסור צרות מקרא דולקחה כרבי לעיל (דף ח') וע"כ הכי הוא דקרא דלצרור מוקי לדרשא אחרינא לקמן (דף כ"ח ע"ב). וא"כ גם בכאן ממילא פטורה צרתה עכ"פ משום צרת אשת אח וא"ש מאד:

תוכן העניינים

אפיקי ים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה