אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן ז · ח)
ונ"ל עוד דתוס' ז"ל הוכרחו לפרש דפטור היבום בכאן הוא משום ערוה דאשת אח. דהנה (בדף כ"ו ע"ב) בתוס' ד"ה וחליצה בתו"ד שם כתבו וז"ל. דאע"ג דכשיבם לאה יהי' אסור בצרת רחל כמו שאסור בצרת קרובת חלוצתו. מ"מ חליצה מיהא בעיא דאורייתא דאינה צרת אחות אשה לאחר שיבם לאה כיון שכבר לא היתה צרת אחות אשה משמת בעלה עכ"ל. ולמדנו מדבריהם ז"ל דאם נעשית ערוה לאחר מיתה שוב אינה פוטרת צרתה דכבר אינה צרתה משמת בעלה. א"כ לפי"ז ע"כ אין לפרש כפרש"י ז"ל דפטורה מיבום משום דאיסור אחות אשה מוכן ועומד לחול עלי' אם נפקע איסורא דאשת אח. דא"כ נמצא דהוי ערוה לאחר מיתת הבעל. דמחיים לא הי' מוכן ועומד לחול עלי' איסור אחות אשה. דאין איסור חל על איסור. ורק לאחר מיתה משום דנפקע איסור אשת אח לגבי יבום. עומד איסור אחות אשה מוכן לחול עלי' וכיון דלא הויא ערוה רק לאחר מיתה. א"כ אינה פוטרת צרתה ובודאי דלר"ש גם צרתה אינה מתייבמת ורק ב"ש מתירין הצרות לאחין. וכמ"ש תוס' ז"ל בזה. וע"כ מוכרחין לפרש דאיסור אשת אח הוא הפוטר מיבום כאן. משום דכיון דלא יקוים מצות יבום. בכה"ג לא התירתו תורה. והויא ערות אשת אח וכדקאי קאי ושוב פוטרת גם צרתה כמו צרת איילונית דג"כ פטורה משום דהויא צרת אשת אח וכמ"ש התוס' ז"ל: