אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן ו · ב)
ונראה לכאורה דפליגי בסברא זו אם מדאורייתא הו"ל דבר שיל"מ רק מדרבנן אין לו מתירין אם יש ע"ז חומרא דדשיל"מ דלדעת הראשונים ז"ל כיון דמדאורייתא דבר שיל"מ הוא. אף דמדרבנן אין לזה היתר הו"ל דבר שיל"מ. ולדעת הר"ן ז"ל כיון דדינא דדבר שיל"מ הוא ג"כ רק חומרא דרבנן. וכיון דמדרבנן אין לזה היתר לא מקרי דבר שיל"מ. והנה הש"ך ז"ל ביו"ד (סי' ק"ב סק"ח) כתב בכלי שנתערב באחרים דיש להשהות כולם עד אחר מעל"ע דכיון דיש להם היתר מה"ת הו"ל דבר שיל"מ. ועיי"ש בכו"פ שכתב דאע"ג דגם לאחר מעל"ע אסור מדרבנן. מ"מ הו"ל דבר שיל"מ כשי' הראשונים ז"ל בחמץ בפסח דהו"ל דשיל"מ אע"ג דאסור לאחה"פ מדרבנן: