אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן ה · טז)
ועוד העירותי בזה בביאור דברי הר"ש ז"ל שכתב דבכורים שנתערבו בחולין כיון דאיסור זרות אין לו מתירין. בטיל גם איסור מחיצות. ויפה העירני בזה כבוד ידידי הרב הגאון מ' יהושע העשיל שליט"א מרגליות אב"ד דווישנווע. דע"כ להר"ש ז"ל גם איסור מחיצות בטל דאל"כ הו"ל לאוקמי בין ברישא ובין בסיפא בנתערבו בחולין ורישא דבטלו בק"א מיירי לענין איסור זרות דאין לו מתירין וסיפא דלא בטיל מיירי לענין איסור מחיצות דיל"מ. וע"כ דבנתערבו בחולין כיון דאיסור זרות אל"מ שוב בטיל גם איסור מחיצות. וכ"פ בתפא"י שם. וכ"מ אח"כ בשו"ת שאג"א החדשות:
אכן לפ"ז צ"ע לכאורה דכמו דלהר"מ ז"ל אם נתערבו בכורים ומע"ש אמרינן כיון דאיסור מחיצות יל"מ לכהן שוב אסור גם לזרים ולבהמה. ה"נ להר"ש ז"ל דאמרינן להיפך. א"כ בנתערבו מע"ש נימא כיון דאיסור בהמה אל"מ. שוב בטיל גם איסור מחיצות. ול"ל דמיירי גם במעשר שנתערבו בתרומה דליכא אלא איסור מחיצות. דלא משמע כן ורק בבכורים כתב כן הר"ש ז"ל. ועוד דאמאי דחקה הברייתא בב"מ (דף נ"ג ע"א לאוקמי מתני' דמעשר בטיל ברוב בשאין בו ש"פ ושנכנס לירושלים ויצא. הא כיון דמיירי מתני' לענין בכורים שנתערבו בחולין כמ"ש הר"ש ז"ל דאיסור זרות אל"מ וממילא בטיל גם איסור מחיצות. א"כ בכה"ג גם מעשר בטיל משום דאיסור בהמה אל"מ. וע"כ דאין חילוק גבי מעשר בין נתערבו בחולין לנתערבו בתרומה וגם בלאו ראיות א"א כלל לומר דמיירי בנתערבו בתרומה. דאדרבא הוי היתר באיסור לגבי זרים. וא"כ צ"ע באמת אמאי לא בטיל. ושו"מ שהרגיש קצת בזה בס' בית מאיר הח' בחי' על משניות. ומפ"ז הייתי אומר דבאמת ל"ש לומר דאיסור בהמה יגרור בתרי' גם איסור אדם. וכיון דלגבי אדם הוי דבר שיל"מ לא בטיל. ומאי דאמרינן לפי' הר"מ ז"ל דאיסור בהמה נגרר אחר איסור דאדם היינו טעמא. דממילא כיון דלא בטיל לגבי אדם והוי שם מעשר על התערובות. ומעשר אסור לבהמה. וה"נ אכתי בקדושתיה קאי. דהרי צריך לאכלו בירושלים בתורת מעשר. כ"נ לכאורה ועוד צ"ע: