אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן ד · יא)
ונ"ל עוד ראי' לזה. מש"ס דמכות שם דפריך שם אמתני' דחשיב בכלל הלוקין אוכל מע"ש חוץ לחומה והא תנינא חדא זימנא מע"ש והקדש שלא נפדו. אמר ר"י בר חנינא סיפא במע"ש טהור וגברא טהור וקאכיל לי' חוץ לחומה. רישא במע"ש טמא וגברא טמא וקאכיל לי' בירושלים. ובתוס' ז"ל כתבו דהא דאמר רישא במע"ש טמא וגברא טמא. או או קאמר דבחדא מינייהו לקי. ובמנח"ח מצוה תר"ט כתב דמקורו של הרמב"ם ז"ל דאין לוקין אלאו דטומאה אלא בירושלים. הוא מש"ס דילן דקאמר רישא במע"ש טמא וגברא טמא וקאכיל לי' בירושלים הרי דדוקא בירושלים לוקה אטומאה לפי"ז נ"ל דמוכח גם דין זה דאיסור חוץ ג"כ ליכא בטמא. דאל"כ יקשה אמאי דחיק לומר סיפא במע"ש טהור וגברא טהור וקאכיל לי' חוץ לחומה. כיון דאיסור טומאה ליכא בחוץ. א"כ אף אם מיירי במע"ש טמא בסיפא כמו ברישא מ"מ כיון דאכיל לי' בחוץ ליכא איסור טומאה רק איסור חוץ. ודוחק גדול לומר דכ"ז לאו דוקא. וע"כ כמ"ש דבמע"ש טמא ליכא לאו דחוץ ג"כ. ולזה מוכרח לומר דסיפא מיירי בטהור ואיכא איסור חוץ. ואף דהא דאמר דסיפא מיירי גם בגברא טהור לאו דוקא הוא ע"כ. דאפי' למאי שחדשנו דבטמא ליכא איסור חוץ משום דלא קרינן בי' לפני ה"א תאכלנו מ"מ לא שייך זה רק במעשר טמא. אבל אם המעשר טהור אף דגברא טמא. מ"מ קרינן בי' שפיר לפני ה"א תאכלנו במעשר גופי' וגם בהאי גברא לכשיטהר וא"כ בודאי איכא בי' איסור חוץ. אך למ"ש דהא דאמר סיפא במע"ש טהור דוקא הוא. תו אפ"ל דהא דאמר וגברא טהור לאו דוקא. רק איידי דאמר במע"ש טהור אמר נמי וגברא טהור: