אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן ב · ג)
ונראה פשוט לכאורה כהצד השני. דהחיוב דעולת ראי' למחר לא יהי' בגדר תשלומין כמו הראי' עצמה. דהנה נחזי אנן מאי חיובא רמי עלי' דגברא ביום הראשון. אם חיובא דראיית פנים בעזרה לחוד. או דתרי חיובי רמו עלי'. לבוא בעזרה. ולהביא עולת ראי'. הלא נראה פשוט דחיובא דעולת ראי' לא שייכא דרמיא אכתפי' בפועל. רק אם בא לעזרה. אז יש מקום לחיוב דעולת ראי'. אבל קודם שבא לעזרה לא שייך לומר דרמי עלי' חיוב קרבן. ורק דמחויב ועומד הוא לקיים מצות ראיית פנים. ואף דאם בא לעזרה ולא הביא עולה עמו עובר בלאו דל"י פני ריקם כמבואר ברמב"ם ריש הל' חגיגה. ועיי"ש בלח"מ דהיינו אם לא הביא גם בחשלומין. ובק"ע בירושלמי כתב דנראה מלשונו ז"ל דעובר תיכף עיי"ש. עכ"פ כל זה אינו רק בבא לעזרה ולא הביא. אבל אם לא בא כלל אין מקום בזה לעבור בלאו דל"י פני ריקם. ורק דלא קיים המצות עשה דיראה כל זכורך. אבל הלאו אינו בלא נכנס כלל. רק דאם נכנס ליראות בלא קרבן אז עובר בו. וכל שכן דלא שייך לומר דרמי אכתפי' חיובא דעולת ראי' קודם שנכנס. דאין מקום לה כלל קודם שהתראה פנים. וחיובא דעולת ראי' לא חל עליו כלל רק אחר הכניסה דאז מחויב ועומד להביאה. ואשתעבדו נכסים אז למ"ד שעבודא דאורייתא ובכ"מ בפ"א מה"ת ה"י עמ"ש הרמב"ם ז"ל שם דהמפריש עולת ראי' ומת חייבים היורשים להביאה. תמה דאמאי בעינן הפרישה מחיים בירשו קרקע כיון דאשתעבדו נכסי מחיים עיי"ש. אבל כ"ז רק בבא לעזרה מחיים שייך לומר דאשתעבדו שוב נכסי על חיובא דעולת ראי'. אבל אם לא נכנס לעזרה כלל מחיים. האם נאמר דאשתעבדו נכסי להביא עולת ראי'. בודאי לא שייך לומר כן וכ"כ בפשיטות בק"ע בירושלמי על הא דהפריש חגיגתו ומת דע"כ מיירי הרמב"ם ז"ל במפריש עולת ראי' ומת בנכנס מחיים. דאל"כ אין כאן חיוב כלל. והוא פשוט:
ולפי"ז כיון דע"כ לא רמי' עלי' חיובא דעולת ראי' מקודם שנכנס לעזרה א"כ בודאי גם תשלומין לא שייך לעולת ראי' מקודם שהתראה פנים. דתשלומין לא שייך רק אם נתחייב כבר. והיינו בראי' עצמה שנתחייב בה בראשון שייך בה תשלומין למחר אם לא קיים חיובו בראשון. אבל בעולת ראי' שלא נתחייב בה עוד כלל. לא שייך בה גם תשלומין דהוה כמו חיגר בראשון דל"ש בי' תשלומין משום דבראשון לא חל עלי' חיובא כלל. הכי נמי לא נתחייב עוד בעולת ראי' כלל ואין בה תשלומין. וע"כ מה דמחויב גם בעולת ראי' במשלים ראייתו ביום השני. ע"כ לאו מדין תשלומין הוא. ורק דהראי' עצמה מחייבתו בעולת ראי' וקאי עלה בלאו דל"י פני ריקם: