אפודי על מורה נבוכים· רבנו יצחק ב"ר משה הלוי
חלק ב · פרק כה
ומכזבת לכל אות בהכרח. ר"ל שאמונת הקדמות מכזבת אותות הנביא ופלאותיו, שלפי ההקדמות אין הענין יוצא מטבעו בשום פנים:
כי התורה הגידתנו וכו', ר"ל שתורתנו הקדושה הגידה לנו אמונת החדוש אשר לא יגיע כח שכלנו לבארו במופת:
והאות מעיד וכו'. ר"ל עוד טענה אחרת להאמנת החדוש, כי האותות והמופתים הם ענינים יוצאים חוץ מן הטבע ולפי אמונת ההקדמות יהיה שקר מציאותם, א"כ האות מעיד על חדוש העולם:
ודעהו. ר"ל כי ראוי לאדם שיחוס על כבוד קונו: