אפודי על מורה נבוכים· רבנו יצחק ב"ר משה הלוי
חלק א · פרק סז
כלל זה המאמר אשר בו מן הרכות, ר"ל שדוד שלח לקרוא לשלום לנבל ולכל ביתו וכשיתן אי זה דבר לדוד בעד שעבדי דוד שמרו והצילו את נבל כשגזז את צאנו, וזה הלשון היה רך ומדבר בלשון רכה:
כי כונת הספור, ר"ל שכונת הספור הוא לספר גנות נבל אשר לא נתן שום דבר לעבדי דוד אשר היה בתכלית הגנות:
ולפי זה הענין וכו', ר"ל לפי פירוש הרב שפסק השי"ת מלפעול:
וינח לעולמו, ר"ל שאלו המפרשים פירשו וינח בבריאת הנבראים ור"ל ונפסקו הנבראים מלהבראות, כי לפי פירוש הרב וינח הוא בערך אל הפועל ולפי שאר המפרשים נאמר וינח בערך המתפעל:
ויהיה ענינו והניח או הנחה, ר"ל וזה הפירוש השלישי: