פרק ח · אות ב
ב וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים (אסתר ד, ג), וְכִי יֵשׁ אֵבֶל גָּדוֹל וְיֵשׁ אֵבֶל קָטָן, אֶלָּא בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם כָּל הָאֲבֵלִים אֶבְלָן מִתְמָעֵט וְהוֹלֵךְ עַד לְשִׁבְעַת הַיָּמִים, תָּקְפּוֹ יוֹם רִאשׁוֹן, וְכָל שֶׁהוּא הוֹלֵךְ הוּא תָּשֵׁשׁ, עַד שֶׁהוּא שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אֲבָל זֶה דְּהָמָן כָּל מַה שֶּׁהוּא הוֹלֵךְ מִתְגַּבֵּר, שֶׁכָּל יוֹם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וְיוֹצֵא הָיוּ אוֹמְרִים כְּבָר יָצָא יוֹם אֶחָד מֵחַיֵּינוּ. דָּבָר אַחֵר, אֵבֶל דְּעָלְמָא כְּשֶׁמֵּת לוֹ בֵּן אוֹמְרִין לוֹ הַמְנַחֲמִין יִחְיֶה בִּנְךָ הָאַחֵר הַנִּשְׁאָר לְךָ, וְאִם לֹא הָיָה לוֹ אַחֵר, אוֹמְרִים לוֹ הַאֲרֵךְ יָמִים, אֲבָל כָּאן הַכֹּל לְקוּחִין לְמִיתָה, לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד.