פרק ח · אות א
א וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו (אסתר ד, א), בִּנְיָמִין גָּרַם לַשְּׁבָטִים לִקְרֹעַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מד, יג): וַיִּקְרְעוּ שִׂמְלֹתָם, וְהֵיכָן גָּרְמָה לוֹ קְרִיעָה, בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו, וְהוּא אִישׁ יְמִינִי. וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר, אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ מִשֶּׁתָּפַס יַעֲקֹב אָבִינוּ אֶת הַשַֹּׂק, דִּכְתִיב (בראשית לז, לד): וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו, שׁוּב לֹא זָז מִבָּנָיו, אַחְאָב כְּתִיב בֵּיהּ (מלכים א כא, כז): וַיָּשֶׂם שַׂק עַל בְּשָׂרוֹ. יוֹרָם בְּנוֹ (מלכים ב ו, ל): וַיַּרְא הָעָם וְהִנֵּה הַשַֹּׂק עַל בְּשָׂרוֹ. מָרְדֳּכַי, וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה. וְהֵיכָן נִפְרַע לוֹ בְּשׁוּשָׁן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה. אָמַר רַבִּי חָנִין מַאן דְּאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וַתְּרָן הוּא יִתְוַתְּרוּן בְּנֵי מְעוֹהִי, אֶלָּא מַאֲרִיךְ רוּחֵיהּ וְגָבֵי דִילֵיהּ, תֵּדַע שֶׁהֲרֵי זְעָקָה אַחַת הִזְעִיק יַעֲקֹב לְעֵשָׂו, דִּכְתִיב (בראשית כז, לד): וַיִּצְעַק צְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה.