פרק ז · אות ו
ו וְכָל עַבְדֵּי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ וגו' (אסתר ג, ב), רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא פָּתַח (תהלים קמ, ו): טָמְנוּ גֵאִים פַּח לִי, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מְצוּדָה פָּרְשׂוּ לִי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לְהַפִּילֵנִי, אוֹמְרִים לִי עֲבֹד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אִם אֲנִי שׁוֹמַעַת לָהֶם נֶעֱנַשְׁתִּי, וְאִם אֵין אֲנִי שׁוֹמַעַת לָהֶם הֵן הוֹרְגִין אוֹתִי. מָשָׁל לִזְאֵב שֶׁצָּמָא לַמַּיִם וּפָרְשׂוּ לוֹ מְצוּדָה עַל פִּי הַמַּעְיָן, אָמַר אִם אֵרֵד לִשְׁתּוֹת הֲרֵינִי נִצּוֹד, וְאִם לֹא אֵרֵד הֲרֵינִי מֵת בַּצָּמָא.