פרק ג · אות יב
יב אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְאָךְ שֶׁמְּמֻנֶּה עַל הַחֵמָה וְאָמַר לוֹ: בִּזְּתָא בֹּז בֵּיתֵיהּ, חַרְבוֹנָא אַחֲרֵיב בֵּיתֵיהּ, בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא בּוּז וּבִזְבּוּז, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי יַנַּאי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׂחֵק אֲנִי עֲלֵיהֶן, אָבִיא גִּתִּיּוֹת מֵאֲחוֹרֵי הַקּוֹרַיָיס. זֵתַר, תִּרְגֵּם רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אֲבִינָא קֳדָם רַבִּי יִצְחָק זְנוּת רְאֵה שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, וְכַרְכַּס, כַּרְכָּסָא כְּתִיב, רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר לָשׁוֹן יְוָנִי הוּא, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר כַּרְכָּסוֹן. שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְּשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, שֶׁאֵין הַמַּלְכוּת מַעֲמֶדֶת פָּחוֹת מִשִּׁבְעָה סָרִיסִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.