פרק ג · אות יא
יא בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי (אסתר א, י), רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר זֶה יוֹם הַשַּׁבָּת. כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן, אָמַר רַבִּי יִצְחָק עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אֵין לָהֶם טוֹבָה, דִּכְתִיב (קהלת ח, יג): וְטוֹב לֹא יִהְיֶה לָרָשָׁע וגו', אֲתִיבוּן, וְהָכְתִיב כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן, אָמַר לוֹ בְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ, טוֹבָה וְאֵינָהּ טוֹבָה, אֲבָל טוֹבָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, טוֹבָה שְׁלֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ח, סו): וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל כָּל הַטּוֹבָה וגו'.