פרק ב · אות י
י וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב (אסתר א, ז), הַשְׁקָיוֹתָיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע לֹא הָיוּ אֶלָּא בְּשֶׁל זָהָב. אֲתִיבוּן וְהָכְתִיב (מלכים א י, כא): וְכֹל כְּלֵי מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה זָהָב וְכֹל כְּלֵי בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן זָהָב סָגוּר, רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר וַהֲלֹא נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם חוֹתָה לִשְׁתּוֹת בְּשֶׁל זָהָב, אֶלָּא אֵלּוּ כּוֹסוֹת דְּיוֹטִירִיטָא שֶׁל כְּלֵי זְכוּכִית, שֶׁרוֹאִין צֵל פְּנֵיהֶם בָּהֶם יָפִין וְיַקִּירִין כִּכְלֵי זָהָב.