אור ברסלב
אספת גאונים סימן טו

אספת גאונים· רבי יעקב מלובלין, רבי העשיל מקראקא

סימן טו

סימן יד

עתה ראיתי דברי בע"הת. והנה בע"הת כ' להדיא דלא כהרא"ש דמעות פקדון לאו דוקא וכשואל דמי וכלי' דמי וכו' א"כ ודאי אין עליו תפיסה אך אני תמה מאחר שמעל' ראה דברי בע"הת והוא כ' להדיא תחלת השער על לא הכיר בה נתן טעם דגובה ממשעבדי הטעם האמור בגמרא אי למ"ד ניחא וכו' ואח"ז כ' וכך מי שמכר שדה לחבירו והכיר בה שאינו שלו וכו' דכמלוה בשטר דמי הרי שנתן טעם להכיר בה משום מלוה בשטר ולא תלה הטעם משום דאף הוא מצפה שתביא הקרקע לידו כשיקחנה הלה דאכתי לא נתברר לן דין זה עד סוף השער עושה מזה שאלה א"ו בלא זה הטעם פשוט בעיניו מאחר ששניהם יודעים שקרקע אין לו וגמר ונתן הלוה המעות לשם הלואה ודאי ניתן לכתוב ואין לך מלוה בשטר יותר מזה וזה דעת המ"מ והנ"י והר"ן. עוד ראיתי בעל תרומות שכתב אף לשמואל דסבר מעות מתנה היינו אם לבסוף הוציא מידו הקרקע מעות מתנה למר ומעות פקדון למר אבל השתא דרך מקח וממכר נינהו ואם יקנה הלה קרקע מן הנגזל יעמיד הלה בשדה אף לשמואל וזה שלא כדברי מעל' שכ' שהתו' בלא הכיר בה איירי משיטת שמואל ולא משיטת רב והרי בע"הת משוה אותן וכך דלדברי המגיד בין לרב בין לשמואל לא שייך למימר ניחא לי' כו' ולדברי בעה"ת בין לרב בין לשמואל שייך למימר ניחא לי מ"מ בזה שניהם שוים דשטר ניתן לכתוב ומדעת שניהם כתבוהו דתיהוי לפחות מלוה בשטר וכמו שכתב בע"הת בתחילות דבריו. ומ"ש מעל' שמדברי התו' דף י"ד משמע להדיא כדבריו לא ביאור מעלתו במה נסתייע מדברי התו' דהתו' מיירי בלא הכיר בה וקרא לי' שטר הלואה מטעם דאמרינן בא"נ או אפי' בהכיר בה וס"ל כדעת בע"הת דאינו מעות פקדון אלא הלואה אבל אני אמרתי לדעת הרא"ש שכתב להדיא אם נגנבה או נאבדה ולא כתב אם נאנסו משמע להדיא דלא הוה רק שומר שכר א"כ אם הלא יטעון הרי לא נשתמשתי מי יוצא מידו ממון מכ"ש מן הלקוחות וזה נראה ברור בעיני לדעת הרא"ש אבל באמת שמשמעות שאר הפוסקים כדברי בע"הת בדברי הרי"ף מתי דעתי' עדיין לא ראיתי. אגב באתי לכתוב מ"ש זה כמה שנים על דברי הרא"ש שכ' גם יראה שאם בא לתבוע פקדונו וכו' דכוונת הרא"ש הוא אם יתבע הלה הפקדון ואינו רוצה להחזיר הקרקע לבעלי' רק אמר תן לי פקדוני ואני אחזיר הקרקע לכשיבא הנגזל אז יוכל הגזלן לומר אני זכיתי במעות כ"ז שהקרקע תחת ידו אבל אם הלוקח צועק חלילה עוד מלעשות עבירה לאכול פירות שאינה שלי ורוצה להוציא הקרקע מתתת ידו באומר תן לי פקדונו והלואתו הא אין הלה יזקוק אותו לעשות עבירה לאכול פירות של קרקע גזולה יודיעני מכ"ת דעתו הנקיה בזה. דרך אגב ראיתי בדברי בע"הת שגרס בדברי הרי"ף שהוציא בה הוצאות וכו' (עי"ש ודו"ק) וכמו שגירסא לפנינו משמע שגם הוא היה לו גירסת הרז"ה והרא"ש וכמ"ש כבר דברי אהו' משה:

תוכן העניינים

אספת גאונים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה