אספת גאונים· רבי יעקב מלובלין, רבי העשיל מקראקא
סימן יד
דברי מע' אינם מובנים על דברי התו' ידעתי גם מעל' יודע שהאמת אתי ועל הסברא אין לפלפל בסברות. ועל מ"ש מעל' ממעות פקדון דברי מעל' אינם מובנים כלל דודאי גבי פקדון ל"א אחריות ט"ס משא"כ הכא שבתורת מכר לקחו מידו והוא מסתמא בתורת אחריות קבלו מידו א"כ הוי המעות הלואה ולא פקדון. והנה ע"ז דאיירי שנשתמש בהן לא רציתי להאריך בה דודאי אינו נאמן הכא שלא נשתמש בהן וכן מוכח מדברי הרא"ש דהא טעמא דרב דשבח אין לו דהוי כמו ריבית וא"כ ע"כ הטעם כיון דלאשתמושי יהבי ניהלי' והויא כהלואה וכמ"ש הרא"ש ופשיטא. דנשתמש בהן וגרע משולחני וכל הגמרא דקאמר דמעות פקדון כתבו התו' דאיירי בדלא קבל אחריות וכדברי כתבו התו' בהדיא דף י"ד בד"ה שעבוד צריך לאמלוכי דהכי הוה הלואה אח"כ כיון דהמקח נתבטל הוי שטר הלואה על הקרן הרי ברור שדברי כנים ואמיתים ודברי מעל' נראה מהתם שאינם ברורים. גם נא אהובי יעיין מעל' בבע"הת כמדומה שכ' בהדיא שהמעות פקדון דקאמר לא פקדון ממש הוא אלא הלואה עי"ש וא"כ פשיטא דעל בע"הת ל"ק כלום אבל האמת יורה שכל התירוצי' דחוקים והדינים סותרים דאי חזר ולקחה בהכיר בה אין הלוקח זכה בה ואינו גובה ממשעבדי הטרוד יושע העשיל: