אספת גאונים· רבי יעקב מלובלין, רבי העשיל מקראקא
סימן ח
אהובי יעיין מעל' כי אני רואה שמעל' כ' לפום רהיט' ואף לא ראה מעל' הלא פי' מעל' פשיט' דאינו כמו שכתבתי מהך גמ' דב"ב ע"ש ופי' שלי אמת וברור דאיירי שמסר לו הכתו' וא"ל כפי' שהוא לא לקח כתו' מן האם רק שהוא מוכר לו מה שיירש מאמו ומודים זה לזה הלוקח ומוכר רק שאם תבא האם ותבטל המכירה שתהי' בטילה וא"כ דברי מע' אינם מובנים מה ערעור שייך וכן כל הדברים מ"ש מע' להקשות על זה הפי' ובחנם רצה מכ"ת לעשות ט"ס בעיטור ומ"ש מע' שאינו מבין מה שייך זה לדבר שלב"לע וכ' מע' שמכר השדה המיוחד לה ידעתי שגם מע' מחמת דוחק הקו' כ"כ ואין לו יד ורגל בדברי רש"י וגם למה אמר אם אתי' אם האב נמי יכול לבטלו ובאמת דברי מע' אין מובנים דודאי אשה עצמה יכולה למכור כתו' בטוב"הנ משא"כ ביורש דהוי מה שאירש מאבא א"כ כל אדם ימכור ירושתו בטובת הנאה דמ"ל אשה ומ"ל יורש אלא ודאי שאני שהאשה יש לה חוב עת' על בעלה משא"כ יורש. ומ"ש מכ"ת שדינו של מהרו"ך פשוט לא כן עמדי שאינו פשוט במה לי שהשטר כבר בידו מ"ל אם נותן לו אח"כ שהרי לא מכר לו מכירה חדשה וזה א"צ לפנים אם מכר מכירה חדשה דמהני ומזה לא איירי מהרו"ך כלל ואדרבה איפכא מסתברא. ומ"ש מעל' הלא גמרא ערוכה הלא בעה"ע כ' ג"כ על הרי"ף ומסתייע לי' דהא ר' נחמן אמר אף משבאו לעולם יכול לחזור בו ומודינא דאי שמיט ואכיל לא מפקינן מני' עי' בבע"הע מאמ' קנין דף ה' סוף ע"ב רק שהביא ראי' מהרי"ף הטרוד יושע העשיל:
הנה ראיתי בטור אה"ע סי' ק' שכתב ואם מכרו היתומים אחר מותו גובה מהם וכ' בב"י הטעם דהוה כמו שמכרו שאינו שלהם. ואח"ז כתב שלא נהגו לגבות ממטלטלין שמכרו היתומים מתקנת השוק וצ"ע הטרוד יושע העשיל: