תיקון בימי השובבי''ם
כידוע גדל חובת הזהירות בקדשת הברית, באסור השחתה ושמירת העינים. וחטאת נעורים היא מהדברים הקשים שהתקון שלהם קשה מאד. ולפי דעת רבנו האר''י ז''ל זיע''א יש חובה קדושה להתענות ימים ושבועות כדי לתקן מה שפגם גם בגלגולים אחרים. ויש נוסעים לגולן ועושים שם גלגולי שלג כדי לתקן, ועוד ועוד תקונים כדי לזכך את עצמם ולחזר בתשובה.
אולם בדורות שלנו שירדה חלשה לעולם, קשה מאד להרבות בתעניות וסגופים כאלו, ודעת גדולי ישראל וראשי הישיבות שליט''א, שהעקר להרבות בלמוד התורה, שזה מכפר על הכל. וכלשון המשנה (פרק קמא דפאה) ותלמוד תורה כנגד כלם, גם כנגד כל התעניות. ועין משנה ברורה בבאור הלכה (סימן תקע''א), מה שכתב בזה. וכן דוד המלך אומר (תהלים פד, יא) ''כי טוב יום בחצריך מאלף'' , ופרש רש''י יום אחד בלמוד תורה ובערב למות, עדיף מלהיות מלך אלף שנה. וחז''ל דרשו (שבת ל:) יום אחד של תורה עדיף מאלף קרבנות. ומרן שליט''א אמר: שעה של תורה עדיפה מאלף תעניות. וכן כתב מרן רבנו הסטייפלר בקריינא דאיגרתא עין שם. ומי שלא חושב כך, יש לו בעיה באמונה שאינו מבין ואינו מאמין במעלת וכח התורה הקדושה. ועין אור החיים הקדוש (פרשת שמות) שלאחר קבלת התורה גם אם חטא האדם עד שנפל בשער הנון של הטמאה חם ושלום, יש לו תקנה על ידי התורה הקדושה.
ובעצם, הסבה שיש חובה לעשות תעניות לדעת רבנו האר''י ז''ל היא כדי להמית את מלאכי החבלה שנבראו מחמת ההנאה גופנית של העברה, ולכן כדי להמיתם במקום תעניות עדיפה שבירת התאוות ושמירת העינים, וזוהי דרגה גבוהה של בן תורה כמו רבנו הקדוש ורבי יוסי (שבת קיח:). ולכן, דבר גדול עושה בן תורה ובעל תשובה שמדקדק בשמירת העינים, וגם כשהוא מתרחץ שומר על עיניו. וכשרוחץ גופו ורגליו, סוגר עיניו שלא להביט. ואיש כזה נכנס למקום טמא ויוצא קדוש ואשריו. ובדף המצרף בזה מבאר מהו התקון הכללי האמתי המתאים לבן תורה ובעל תשובה בדורנו, כדי להשלים ולשבץ עצמו בדרגות שבקדושה ויצליח להתמיד הלאה כפי ההנהגות המצורפות ספר קטן זה. ועל דף זה חתמו ואשרו הרב הגאון מזכה הרבים בנן של קדושים רבנו בן ציון מוצ י שליט''א והרב הגאון המקבל שידיו רב לו בקבלה רבנו בניהו שמואלי שליט''א, ואשרינו שזכינו לכך.
תקון כללי בימי השובבי''ם לעוון הידוע
א. להרבות בלמוד התורה הקדושה, ללא דבורים ולא להביט אנה ואנה.
ב. להתגבר על התאוות והרצונות. ולהתחזק הרבה במדת הענוה, אהבת חסד, ובעקר לעזר לבני המשפחה.
ג. לאכל פעמים בשבוע שני וחמישי ארוחת צהרים בימי השובבי''ם, לחם שחר מאתמול עם כוס תה בלבד, ולברך ברכת המזון בכונה ובדמעות.
ד. פעם בשבוע להכין מאכל משבח הערב לחך, וכשאוכל חצי סעודה טרם ששבע, יפסיק מלאכל ונחשב לו כתענית.
ה. להתחזק מאד בשמירת העינים, ולקים דברי חז''ל הקדושים (סנהדרין צב) כל המסתכל בערוה קשתו ננערת, ופרוש רש''י שם.
ו. ללמד כל יום מוסר חצי שעה, ולקרא עשרה פרקי תהלים. ולעין כל יום בדברי השלחן ערוך ומשנה ברורה בבאור הלכה (סימן תקעא), וספר פלא יועץ (ערך תענית).
הנני מצטרף לבל הנ''ל בן ציון מוצפי.
אני מצטרף לנ''ל שבתב מורה צדק הגאון רבי חיים רבי שליט''א בניהו שמואלי.