שתלטנות · באיזה בית כנסת אתה מתפלל?
* אפשר לומר לבן בצורה מכובדת מה מפריע לנו שהוא לא מתפלל איתנו אולם בלי להאשים
* יש לשאוף למעט בבקורת כאשר הבן מתפלל איתנו
ערב שבת בפתח, האבא יוצא להתפלל. ומה עם הבן? היכן הוא מתפלל? לשאלת האב הוא עונה "אני רוצה להתפלל בבית כנסת פלוני, שם יותר נוח לי וכו'". והשאלה היא האם צריך ללחוץ על הבן להתפלל עם האבא באותו ביהכ"נ, או שמא על האבא ללכת עם הבן לביהכ"נ שבו הוא חפץ להתפלל ואולי כדאי להתעלם לחלוטין?
לפני שנענה על השאלה הזו, צריך לשאול קודם את האבא: מדוע אתה מעוניין להתפלל עם בנך?
אם משום שזה מכבד אותך שבנך מתפלל אתך, א"כ האמא יכולה לומר לבן: "בני יקירי, אביך מתכבד בך כשאתה מתפלל עמו. כולם יודעים שיש לנו בן, וכאשר אתה לא מתפלל עם אבא זה לא נעים, ובפרט שרואים אבות ובנים בצוותא בתפלה. איך ייראה אביך שהוא בלי בנו?" אם הבן יענה בחיוב - הנה מה טוב ומה נעים, אולם אם בכל זאת הוא יעמוד על דעתו - אין ללחוץ יתר על המידה (להלן ננמק את הטעם).
ואם הסיבה היא משום שאתה רוצה לפקח על תפלתו, אז אכן כדאי שתלך עמו לבית הכנסת שהוא רוצה, וחשוב לומר לו בצורה נעימה: "אני אמנם הייתי מעדיף להתפלל בביהכ"נ הקבוע שלי, אך אם אתה מאוד רוצה להתפלל בביכ"נ פלוני, אכבד את רצונך ואצטרף אליך". בצורה כזאת אתה נותן הרגשה טובה לבן שאתה מכבד ואוהב אותו, וכמובן אינך משדר לו חשד, וגם יתכן שדוקא ההסכמה והארת הפנים שהענקת לו, תהיה הסיבה שהוא ישנה את דעתו ויביע את הסכמתו להתפלל בביהכ"נ שאתה מעוניין להתפלל מתוך רצון לעשות לך נחת רוח! ומ"מ אע"פ שאתה בא לפקח על תפלתו, אל תראה לו שאתה דרוך לראות איך הוא מתפלל, משום שיתכן שבעצם זו הסיבה שהוא רצה להתפלל במקום השני משום שהוא מרגיש לא נוח להתפלל אתך. (ובאמת מי מאתנו מרגיש נוח כאשר הוא נתון לפיקוח מאיים?). וא"כ סביר להניח שהוא יחפש עוד תירוצים איך לא להתפלל אתך, וכאשר הנער רוצה - שערי תירוצים ופתחי התחמקויות לא ננעלו, וחזקה עליו שהוא ימצא את הדרך להתחמק מלהתפלל אתך, ובעצם יצא שכרנו בהפסדנו. לכן יש להשתדל לתת הרגשה נוחה וטובה לבן, ולמעט בביקורת עד כמה שאפשר.
במדה שאין האב יכול ללכת לבית הכנסת שהבן רוצה להתפלל, כגון שהוא משמש חזן קבוע או מכל סיבה אחרת, אז אפשר לנסות לומר לו: "תראה, אם היה ביכלתי הייתי מצטרף אתך, אבל כיון שאיני יכול לעשות זאת בגלל סיבה פלונית, לכן אני מאוד רוצה שאתה תתפלל עמי".
בדרך כלל הבן אמור להסכים, אך אם בכל זאת הוא לא מסכים זה מראה שיש לו מחסום חזק שמונע ממנו להתפלל עם האב באותו ביהכנ"ס: יתכן בגלל שהתפלה שם איטית מדאי, או שהוא מרגיש מאוים ממך, או יתכן שיש לו חברים שמתפללים בביכ"נ אחר, וכן על זה הדרך, ועלינו לתת את הדעת ולנסות להתחקות על הסיבה האמיתית, ואם יש אפשרות יש לנסות להתגבר עליה; אם התגברנו - מוטב, ואם לא התגברנו - אין טעם לכפות עליו להתפלל עימנו. ומדוע? משום ששורש הבעיה הוא שהנער אינו מודע לחשיבות התפילה ואינו מתחבר אליה, וא"כ מה יעזור לכפות עליו להתפלל עמנו, וכי הכפייה תשנה את הבעיה?