אור ברסלב
אני והנער הישגים קטנים › אין מאה אחוז

אני והנער

הישגים קטנים · אין מאה אחוז

הישגים קטנים

* העבודה החינוכית נמשכת ואין לצפות לסיומה. תמיד יש "עבודה"

* במקום לשדר אכזבה יש להראות חדוות העבודה החינוכית

"אני מרוצה מרמת הלימודים של בני. הוא ממש מצליח. בכל מבחן הוא מגיע לציון גבוה בין 90-100 אחוז. ברוך ה' הוא גם מתפלל יפה. אך מאוד מפריע לי מידת הקנאה שיש בו. זה ממש בולט. אין לך מושג כמה אנחנו מתווכחים בינינו. אני כמעט אובד עצות, בפרט שבזמן האחרון אני מרגיש שנוצר קרע ביני לבני, ואני חושש שהקרע הולך ומעמיק. דיברו אתי על זה, אבל קשה לי מאוד לקבל את העובדה שלבני יש את המידה הרעה הזאת. איך אוכל להתגבר על הרגשה זאת"?

כך מתנה אב את כאבו.

ומה התשובה?

ובכן זאת יש לדעת, שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. גם אין שלימות מוחלטת, ובעצם משום כך הקב"ה הביא אותנו לעולם הזה כדי שנתמיד בעבודת המידות, ובודאי שגם אנחנו לא מושלמים, וגם לנו ידועות מידות מסוימות ודברים מסוימים שאנחנו נכשלים בהם השכם והערב ממש ביודעין.

ומדוע?

אנחנו קרוצי חומר ועלולים להתפתות, וא"כ נקיש מכאן ביתר שאת לבן שלנו. אמנם נכון שיש לו מידה מגונה שיתכן שאיננו לוקים בה ואנחנו לא מקנאים, אבל מ"מ יש לו עוד הרבה דברים ומידות טובות אחרות. ואכן מידת הקנאה זה אחד מהאתגרים העומדים בפני הבן וכמובן שזה לא קל, וא"כ במקום שנאשים ונסתכסך עם הבן, עלינו להתיידד עמו ולנסות יחדיו לחפש דרכים להתגבר על המידה הרעה הזאת. חבל לדשדש במקום ולבכות על העבר. במקום זה אפשר להתקדם לעתיד טוב יותר במקום להאשים.

הבה נציע דרכי פתרון, ועלינו לדעת שאין מאה אחוז. תמיד יש מה לתקן, וכל בעיה שתבוא לידינו נסתכל עליה כהזדמנות לעזור, לייעץ ולעבוד על מידותיו.

פשוט צריך להדגיש שוב, בשביל זה באנו לעולם בשביל להתמודד עם האתגרים שההשגחה העליונה הציבה לפנינו, ולכל ילד יש את היתרונות ואת החסרונות, וזה בדוק ומנוסה. אם נתמקד יותר במעלות של הנער זה יעזור לנו, וגם לנער זה יעזור משום שע"י ראיית היתרונות, באופן אוטומטי זה נעשה יותר קל משום שרגשי אהבה והערכה לנער מציפים אותנו ואנחנו יותר סבלנים, מתונים, צלולים, מזדהים אתו, וזה מקרין לנער חום ואהבה ומרחיב את לבו. ומה גם אם אנחנו פורטים על מיתרים חיוביים שבו, כלומר שאנחנו אומרים לו במפורש שאנחנו מלאים הערכה ליתרונותיו ואנחנו גאים בו, הוא עשוי להתמלאות רוח רעננה, ובכוחות מחודשים להתמודד עם חסרונותיו משום שרצונו לתת כיסוי למה שחושבים אודותיו, וגם אזנו תהיה כרויה לשמוע הצעות ופתרונות לחסרונותיו, וסביר להניח שהוא גם יתייעץ עמנו משום שהוא מרגיש שאנחנו בכיוון שלו וחפצים בטובתו. [במאמר מוסגר יש לציין שהעולם הזה הוא "לשכת העבודה", וברוך ה' שיש לנו את הכח לעבוד, כידוע שהקב"ה לא נותן לאדם ניסיון אא"כ הכין לו כוחות להתמודד עמו. (עי' מס' עבודה זרה ג'. אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו ע"ש). אצל הקב"ה אין טעויות. אמנם יש מקום שאין בו עבודה, וזהו בבית העלמין! אמנם לכתחילה איננו מזמינים ניסיונות, אך בדיעבד שכבר הגיע ניסיון יש להבין שזו השליחות שהקב"ה בחר בנו למלא].

יש ליתן את הדעת גם על מקרה שיש לנו מה להציע לו כדי לתקן את חסרונותיו. יש להקפיד להראות שזאת רק בגדר הצעה ולא כפיית דעתנו עליו, וק"ו לא בלחץ. ובדרך כלל אם אכן הוא מרגיש שביכולתו לעמוד בהצעה, הוא יבצע אותה אף שלא כפינו עליו, ואולי דוקא משום שלא כפינו את דעתנו. ולעומת זאת אם הוא לא יבצע, אין לתלות זאת משום שלא כפינו עליו. אדרבא, עלינו לדעת שגם אם היינו כופים, סביר מאוד להניח שהוא היה מתחמק משום שכנראה זה קשה עליו.

אך ההבדל הוא, שאם כופים את דעתנו הילד יירתע להבא מלשתף אותנו בלבטיו כדי שלא להיכנס "למלכודת" שיכפו עליו מה לעשות, משא"כ כאשר אנחנו רק מציעים אין לו סיבה להימנע מלשתף אותנו להבא.

תוכן העניינים

אני והנער

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה