אור ברסלב

אמת ליעקב על שבת· רבי יעקב לורברבוים מליסא

דף סז:

דף נה.

חיי וחמרא לפום רבנן, חמרא וחיי לפום רבנן ולפום תלמידיהון כו'. והוא תמוה. ונראה לפרש, דהנה מבואר בש"ע או"ח (סי' פ"ט סעי' ב') דאסור להקדים שלום קודם התפלה, ובודאי דמפני היראה לת"ח מופלג ודאי דמותר, דהא אפילו באמצע הפרק מותר להפסיק (ברכות יג א). ומה שאמר קודם שתיה לחבירו "חיי" דמי להקדמת שלום, ודאי דאסור לומר קודם שיברך על היין, דהוי כמקדים שלום חבירו קודם לשלום הקדוש ברוך הוא. וידוע דחז"ל קורין לברכת היין יין, כמו "יקנה"ז" (פסחים קג א) שקורין להברכה יין. וזהו שאמר "חיי וחמרא לפום רבנן" - מותר לומר מקודם חיי ואח"כ חמרא, כלומר ברכת היין. משא"כ כשרוצה לכלול גם התלמידים, אז צריך להיות "חמרא וחיי", כלומר קודם צריך להיות ברכת היין ואח"כ לומר להם חיי לפום רבנן ותלמידיהון, דהיינו לכלול באמירת חיי לרבנן וגם לתלמידיהון.

תוכן העניינים

אמת ליעקב על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה