אור ברסלב

אמת ליעקב על ברכות· רבי יעקב לורברבוים מליסא

דף ד.

דף ג.

כך אמר דוד: לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב ישנים וכו', לכאורה תמוה רבה [מה] היה קשיא להו, אי קשיא להו איזה דבר חסידות עשה, קשה, וכי לא מצאו דבר חסידות בדוד רק דברים אלו. ואי היה קשה להו דזה הוי כעין גיאות לקרות לנפשו חסיד, לא תירצו כלום.

לכן נראה בכוונת תירוצם, שדוד היה ירא שלא יכשל ח"ו בדין. וביקש מהקב"ה שבדבר חסידות שעושה, שידיו מלוכלכות בדם שפיר ושליא כדי לטהר אשה לבעלה, שהוא לפנים משורת הדין, שאין דרך מלכים בכך אפילו במלכי ישראל, ביקש רחמים: רבש"ע, בדבר שאני מתחסד לטהר אשה לבעלה שמרה נפשי בדבר הלכה שלא אכשל ח"ו. ולכך אמר "לטהר" אשה, שדבר זה הטעות הוא כשלון גדול, מה שאין כן לטמא אין בכך כשלון. וכן ביקש במה שמתחסד עצמו לקום בחצות לילה, ביקש שמרה נפשי שלא יחטא באותו זמן. כי אמרו רז"ל [בשבת דף פ"ט] בחשבונו של יצחק שאמר "דל פלגא דלילתא", והוא ירא שלא יחטא. לזאת ביקש שבאותו זמן שמתחסד להיות ניעור בלילה, שלא יחטא בזמן ההוא. ולזה אמרו "ולא עוד [אלא] שהוא נמלך ברבו", וראוי שהקב"ה ישמור את נפשו שלא יכשל בדבר הלכה:

שם שמא יגרום החטא. עיין בחידושי לתורה (פ' וישלח בד"ה ויירא יעקב) מה שכתבתי לתרץ היאך שייך לומר שמא יגרום החטא, הלא הידיעה הוא אמת ולמה לו להקב"ה להבטיח כשיודע שיתבטל. וע"ש שכתבתי בטוב טעם:

תוכן העניינים

אמת ליעקב על ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה