אמת ואמונה· רבי מנחם מנדל מקוצק
חלק ג: תקטו - תש · תרנו
"ראמות לאויל חכמות".
מדרש: משל למה הדבר דומה? לכיכר בשמי קורה, ואין אדם מגיע אליו, עד שבא חכם וקשר סולם בסולם והגיע אליו.
ד"א: למה הדבר דומה למים יפים בבור עמוק ואין אדם יכול לדלות עד שבא חכם וקשר חבל בחבל עד שהגיע אליהם.
ד"א: למה"ד למלך ששכר פועלים למדוד מים בחבית מלא חורים וסדקים התחילו הללו מהרהרים מה אנו עושים. עד שבא חכם אחד ואמר מה אכפת לי, שכרי אני נוטל.
אמר רבנו זצ"ל במעמד ה"חידושי הרי"מ" זצ"ל והר"א מפולטוסק זצ"ל והרבי מגאסטנין זצ"ל, והרבי מאלכסנדר זצ"ל, חכם הראשון לא היה כל כך גדול בחכמה. ער האט פערשטאנען, אז איינער האט עס ארויף געלעגט, איזט ער דאך שאהן נישט דער ערשטער צום געפינען דעם דרך. השני הוא חכם יותר ממנו, כי יוכל להיות אז עס איז נאך קיינער נישט צו געקוממען צום זיסמן וואסער, דארף מען געפינען דעם דרך דאצו, עכ"פ הוא רואה תכלית הדבר, וצריך להשיג הדרך להתכלית. אך החכם השלישי היה האמת חכם. מען זעהט נישט קיין ציעל, קיין תכלית וואס מען וועט אריין גיסען אין גילעכערט פאס, עד שהחכם הראה להם כי אין התכלית למלא את החביות, עיקר התכלית הוא לעשות רצון המלך, וסיים להם הבנתם מה שאני חושב, ופטרם שלום. ובזה רמז להם את דרכו בקדש, דרכו של החכם השלישי.