אמת ואמונה· רבי מנחם מנדל מקוצק
חלק ב: שא - תקיד · תנד
פעם אחת לא היה מחלק זצ"ל מרור להמסובין, ולחשו להרבי מסאכטשוב זצ"ל שיזכיר לרבנו זצ"ל, וענה הרבי מסאכטשוב זצ"ל יש פלוגתא מרור דאורייתא או דרבנן, ויש לו ראיה דמרור דאורייתא שהרי רבנן אין נותנים כלל מרור, וענה על זה רבנו זי"ע גידעכט, וחלק להם מרור, אבל אחר כך שאג בקול גדול מרור פרעסערס, וברחו כולם מחמת אימה ופחד, ונשאר רק הרבי מסאכטשוב זצ"ל, ושאלו חותנו מה שחידש על פסח, והגיד לו ורבנו זצ"ל היה כל כך מוגבה ומופשט מזה העולם עד שבחצי סדר השני היו יוצאים מפניו הקדושים ממש ניצוצי איש, ובין כך נכנס שוב להשלחן ר"ה טאמשובער ושאלו רבנו זצ"ל היכן הוא העולם, ואמר ר"ה הלא הרבי הבריח אותם בשאגתו מרור פרעסערס, והשיבו רבנו זצ"ל שלא עליהם צעק כן.