אור ברסלב
אמת ואמונה חלק ב: שא - תקיד › תמב

אמת ואמונה· רבי מנחם מנדל מקוצק

חלק ב: שא - תקיד · תמב

תמא

במדרש תנחומא: גם בלא דעת נפש לא טוב ואץ ברגלים חוטא, מי שחטא אפילו בשוגג אין סימן יפה לו. שנו רבותינו מצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה. ולא ישמח האדם על מצוה שבאה לידו אלא על מצוות הרבה שעשויות לבוא לידו. ומה חוטא בשוגג אין סימן יפה לו, חוטא במזיד על אחת כמה וכמה. ועליו נאמר ואץ ברגלים חוטא.

העניין אל ידאג האדם מן העבירה בשוגג שעשה כעת שהרי שוגג הוא, אלא שנפתח לו פתח היינו שעיקר מרידתו ראוי להיות על שכעת נפתח עין הכרתו כי בוודאי עשה עוד איזה מעשה בכוונה כי עבירה גוררת עבירה. כי לולא זאת איך אינה לידו שוגג, וכן לא ישמח (הגה, ויש בזה פירוש אחר. אדמו"ר שליט"א) אדם בהמצוה שעושה כי אולי לא לשם שמים נתכוון, אך אחר שתזדמן לפניו מצוה בהזדמנות ולא בהכנת האדם זאת תברר לו כי מקדם עשה מצוה בכוונה כי מצוה גוררת מצוה כמו הברייתא דפאה, באותו חסיד ששכח עומר בשדהו אמר לבנו שיקריב עבורו פרה לעולה ולשלמים, אמר לו אבא מה ראית לשמוח בשמחת מצוה זו יותר מבכל המצות, אמר לו כל המצות נתן לנו הקב"ה לדעתנו, זו לא לדעתנו, שאלו עשינו ברצון לא באה מצוה זו לידינו. והפירוש כי לולא עשינו המצות הקודמות ברצון ולשם שמים לא היה מזדמן לי מצות שכחה, אך המצוה הראשונה גררה מצוה זו אף שלא לדעת, ולכן השמחה בה ביותר שעל ידה הבירור על כל פעולותיו הקודמות.

תוכן העניינים

אמת ואמונה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה