אמת ואמונה· רבי מנחם מנדל מקוצק
חלק ב: שא - תקיד · שסז
בשבת כ"ב בתוספות. נראה לר"י, דבית שמאי ובית הלל לא קיימא אלא א'נר איש וביתו' דאיכא היכרא כשמוסיף והולך, אבל אם נר לכל אחד ואחד, אפילו יוסיף ליכא היכרא, שיסברו שכך יש בני אדם בבית, והפר"ח הקשה, דאפילו קיימו א'נר איש וביתו', גם כן יסברו שכך יש בני אדם בבית והוא מן המהדרין.
אלא העניין כך: דמצד הסברא כל אחד רוצה להיות מן המהדרין מן המהדרין, ומפני זה כתבו התו', דאי קאי על מהדרין לא נדע אם עושה כבית שמאי או כבית הלל. למשל ביום א' כבית שמאי ידליק ח', יסבור הרואה שעושה כבית הלל ויש ח' בני אדם, ואם יהיה ב' בני אדם וידליק ט"ז יוכל להיות כבית שמאי וגם כבית הלל משום שיש ט"ז בני אדם בבית. וכן אם יהיה ב' בני אדם ולבית הלל ידליק ביום א' ב' וביום ב' ד' וביום ג' ששה. אז הרואה ביום ג' ששה יסבור שעושה כבית שמאי ואין כאן רק אדם אחד, ורק פוחת והולך, אבל אם הפלוגתא אנר איש וביתו אזי אם ידליק ביום ראשון א' וביום שני ב' וביום ג' - ג', נדע שעושה כבית הלל.