אור ברסלב
אמת ואמונה חלק ב: שא - תקיד › שמג

אמת ואמונה· רבי מנחם מנדל מקוצק

חלק ב: שא - תקיד · שמג

שמב

פעם אחת היה הרר"ב עם חברותו שלו בק"ק גריצא, והיה אז אורחים רבים וחום גדול, והיה סעודה גדולה, ויין, ולא נתנו יין לרבנו זצ"ל במוקדם מחמת שלא שמעו מהרר"ב זצ"ל לתן לו. והרר"ב אמר אז תורה, אח"ז נכנסו לגורן שבחצר לנוח עצמו, ולא נתנו לשום איש לבוא שמה זולת רבנו זצ"ל, ומקודם החביא את עצמו החסיד ר' ברוך לייבוש מפרציווע וכיסה את עצמו בגל שחת שהיה מונח שם בגורן.

ושמע כי רבנו זצ"ל אמר להרר"ב התורה שאמרתם כנראה שכוונתם כן וכן, ונעה לו בראשו שכיון כן. אמר לו כל החברים שהיו בסעודה לא הבינו אף דבור אחד ומכל התלמידים שלכם אין לכם כמוני ומדוע לא הקדמתם אותי ביין? והרר"ב אמר לו תירוצים והתנצלות והוא באחת ככועס ולא היה יכול הר' ב"ל להתאפק ולשמוע דברי בטויים כמדקרות חרב לרבו לפי דעתו, וגילה עצמו מהקש ויקם כרוצה לסוטרו על העזתו, והרר"ב אמר לו שתוק כי אינך מבין דבורי הרמ"מ ואותי, כי לא ביין ישגה ואף לחם איננו חפץ. ואחר שעמד הרב"ל על דעתו לחרף את רבנו זצ"ל בלי הרף, אז אמר לו הרר"ב לך ושתה יי"ש, ומאז אהב את היי"ש, ואחר זמן נסע לקאצק, וקרבו מאוד והתנצל לפניו על ימי הזקנה שבשניהם.

תוכן העניינים

אמת ואמונה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה