אמת ואמונה· רבי מנחם מנדל מקוצק
חלק א: סימנים א - ש · רצט [נישואיו עם גיסתו של חידושי הרי"ם]
בעת שהציעו לפני רבנו זצ"ל השידוך עם גיסתו של הח' הרי"ם זצ"ל, אמר הח' הרי"ם כי הרבי מפשיסחא זצ"ל הגיד על גיסתו הבתולה, שפתוחים עבורה כל השבעה רקיעים, והבטיח שיהיה לה בעל תלמיד חכם וצדיק, והוא חושב כי בודאי היה כוונתו זצ"ל על רבנו זצ"ל, ולכן קרוב לודאי שרבנו יסכים לזה, והציעו לפניו השידוך והוטב בעיניו ושלח את ר"ה טאמשובר עם כח הרשאה לוארשה לראות אם המדברת אינה בעלת מום ויגמור הדבר, וכאשר הוסכם בשאלת פיה ואמרה הן שבעיקר הדבר היא מרוצה, אבל תנאי קודם למעשה שקודם הגמר ברצונה שאחותה תדבר עם רבנו איזה דיבורים, ר"ה טאמשובר הציע המבוקש לפני רבנו זצ"ל והסכים לזה.
ונכנסה אחותה ואמרה כי בדעת אחותה להסכים אבל היות ששמעה כי לאחר הולדת בנו הה"צ ר' דוד זצ"ל נעשה פרוש מאשתו מאז עד יום מותה לכן מבקשת ממנו שיבטיח לה שתלד ממנו בנים זש"ק עוסקים בתו"מ.
כשמוע רבנו זצ"ל עמד תפוש ברעיוניו בערך עשרה מינוטין, ופתאום נתעורר ואמר לה שהוא מבטיח לה שתלד ממנו בנים והוא בעצמו יובילם תחת חופתם ונגמר השידוך.
ביום החופה קרא רבנו זצ"ל לח' הרי"ם זצ"ל ואמר לו הנה חז"ל אמרו, האומר לאשה התקדשי לי על מנת שאני צדיק אפילו רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה בלבו, וזה שייך רק בסתם צדיק, אבל אם חושבת האשה שהמקדש הוא רבי ואם כן אין קידושיו קידושין, והכלה בודאי מחזקת אותי לרבי, ובאמת אין הדבר כן, ומה לעשות לה, והשיב הח' הרי"ם זצ"ל כי לדעתו אין שום חשש, כי מפני מה הכלה מחזיקו כן מפני שהעולם מחזיקין אותו לרבי, והם לא יחשבו מחשבה אחרת, ותמיד יחזיקו אותו לרבי, וקבל דבריו, וצוה להכין החופה, ואחרי כן נכנס לחדרו, ושמעו שאומר כמה פסוקים תהלים בגניחות רבות וארוכות, ואחרי כן פתח חדרו, ואמר לילך להחופה.
אחר החופה כשנכנס בחדר מיוחד הוחילו זמן מרובה, ואמר הח' הרי"ם לאשתו שאי אפשר להמתין יותר, ונכנסה לחדר היחוד ונבהלה בראותה אחותה מתעלפת, ורבנו זצ"ל הולך בחדר הלוך ושוב, והיא מגודל הפחד התחילה לצעוק אז עמד רבנו זצ"ל ונגש להכלה ואמר לה למה לא תקום לישב ולאכול, ותיכף שב רוחה אליה.