אמת ואמונה· רבי מנחם מנדל מקוצק
חלק א: סימנים א - ש · קצט
'ההמיר גוי אלקים והמה לא אלקים' - חותן אמר לחתנו שלא היה בקי במו"מ ליסע למקום פלוני, שיש שם סוחרים גדולים ואין צריך בקיאות, רק אם ירצה לקנות ילך מקודם לחנות ויתודע המחיר, ויוכל לקנות אף וואגאן שלם בפחות, וירויח, ונסע להיריד, והציעו לו הסרסרים וואגאן שופרות, וקנה בזול מאד, ויצעק עליו חותנו, אמת שקנית בזול, אך שופר אחד די על שלשים שנה, ולא נוכל למכור, והניחם במחסונו. אחרי זמן יעצו חותנו עוה"פ ליסע ולקנות אך לא שופרות, וקנה וואגאן עצים לחצוץ שנים. מאה פעמים יותר בזול מבחנות, ושוב צעק עליו חותנו, הלא סחורה זו לא תמכור אף בכל חיי מתושלח, והניח הסחורה במחסנו.
ויקרא לסרסור אחד שימכור השופרות בכל מחיר אף בחילוף סחורה אחרת ולסרסור השני נתן העצים למכור גם כן אף בחילוף והא' לא ידע מהב', וחלפו ביניהם השופרות להעצים, ויהיה כי הביאו להסוחר את החליפין, נתבהל כי ראה שאין לו שום עצה להתפטר מן הסחורות, ובא החתן בטענה, הלא הסרסורים בקיאים במסחר, וגם כן עשו חליפין כזה, והשיבו חותנו, שוטה. המה החליפו דבר שאינו בדבר שאינו, אבל אתה קנית במזומן שהייתה יכול לקנות סחורה היותר יקרה, וקנית הבלים.
וזה פירוש הפסוק ההמיר גוי אלהים כי המה ממירים דבר שאינו בדוגמתו, אבל אתם המרתם כבודו בדבר שאינו.