אמת ואמונה· רבי מנחם מנדל מקוצק
חלק א: סימנים א - ש · קט
הרב מפולטוסק היה בימי חרפו בעל תוקע אצל רבנו זצ"ל. פעם אחת היה לו כאב גדול בצוארו, וקודם התפלה הלך אצל רבנו זצ"ל ואמר לו בזה הלשון: רבי ומורי אני מפחד שלא אוכל לתקוע מחמת הכאב, ושיזכור אותו בתוך שאר חולים שה' ירפאהו על צוארו.
אמר לו רבנו זצ"ל הנני אומר שלא יתקע שום אדם רק אתה. וקרא לר"ה טאמאשאווער בזה הלשון:
"הירש לך לחדרי משכבי ושם מונחים מנעלי החורף פוטער שטיבעל והביאם אצלי, כי הרב ר"א בעל תוקע שלנו ילביש אותם על רגליו וכשיחמם רגליו יתרפא על כאב הצואר.
וכשלקח הרב ר"א את המנעלים, לא היה יכול ללבוש כי היו קצרים על רגליו, ואמר לו רבנו זצ"ל שגוזר עליו שילבשם ע"י הדחק, וכאשר לבש אותם סבל צער גדול על רגליו, ואחר קריאת התורה הלך על הבימה לתקוע, והוטב לו תיכף ומיד, ויקח השופר ויתקע בקול רם מאוד ולא נפסקה אפילו תקיעה אחת.