אמרי שפר קלצקין· רבי אליהו קלצ'קין
סימן ח
להרב הנ"ל עש"ק י"ד מר"ח:
היום קבלתי מכתבו ומה שהקשה באדר"נ פי"ג ואל הבקר רץ אברהם הבקר א' בן בקר ב' רך ג' וי"א וטוב ארבעה דא"כ תקשי קושיית הש"ס בב"מ (ד' פו) דתסגי בחד ומשני כדי להאכילן ג' לשונות בחרדל וארבעה למה, ומ"ש כבודו עפמ"ש הכו"פ (סי' פ"א) להס"ד בבכורות (ד' ו') דחלב אסור משום אמה"ח וא"כ אסור גם לב"נ איך נתן אאע"ה להאנשים שנדמו לו כערביים חמאה וחלב, וכתב מע"ל דאפשר דמה שנחלב בחיי הבהמה מותר לאכול אחר שחיטה כמו דחתך בשר אחר שחיטה קודם שתצא נפשה מותר לאכול אחר שתצא נפשה ולכך שחט אברהם בקר נקיבה רביעי להכשיר חלבה, במח"כ דבריו תמוהין דפשוט שאם היה בזה משום אמה"ת תו לא נפקע האיסור אח"כ כמפורש בגמרא ובש"כ סי' כ"ז ס"ק ב', ודוקא איסור ל"ת על הדם ליכא רק לאכול קודם שת"נ, ובלא"ה דבריו תמוהין דהא האמת דחלב שרי, וגם כבר כ' הכו"פ דגם להס"ד היה מותר לב"נ:
וליישב דברי האדר"נ יתכן לומר לפמ"ש התוס' בר"ה (ד' יא) ד"ה אלא דמוכח דבתשרי נימול אאע"ה ובפדר"א איתא שנימול ביוה"כ ובשלישי למילה באו אצלו המלאכים והוי ב' ימים לפני החג ובמכילתא איתא דבט"ו בניסן באו מלאכים לבשרו כו' ומצות אפה ויאכלו בליל חג פסח כו' לושי ועשי עוגות הד"א שפסח היה, וא"כ היה קודם ט"ו בניסן כיון שבאו כחום היום ואח"כ אכלו מצות בליל פסח היינו ליל א' של פסח דהוי מצוה, ומשום דזמן אפייה בע"פ, ולפמ"ש במכילתא באו בט"ו בניסן שהוא יו"ט, וי"ל שכל מה דדייק הש"ס דתסגי בחד ולא ניחא ליה לומר שהרבה לשחוט יותר, וגם בעבור עצמו, היינו דכיון שהיה זה ביו"ט שאין להרבות בשחיטה ומלאכה שלא לצורך וע' פסחים (דף מו) דהואיל אי מקלעי ליה אורחין חזי ליה בודאי לא הרבה לשחוט יותר מדאי ושחט ג' משום הכנסת אורחין להאכילן ג' לשונות בחרדל וע' חולין (ד' קלג) גבי מת"כ, ולא הרבה יותר משלש שבעד עצמו כבר היה מוכן אצלו, והגם דהש"ס דב"מ ס"ל שהיה ביום ג' של מילה מ"מ בא ליישב גם כשהיה זה ביו"ט, ואי היה בע"פ הו"מ הש"ס לומר טעם אחר דמש"ה לחם לא אייתי קמייהו לפי שראה אח"כ שמדקדקין בקיום דיני התורה ובע"פ אין לאכול לא חמץ ולא מצה ע' פסחים ד' ק"ח. וליש אומרים דבמכילתא י"ל שהיה זה ב' ימים לפני החג דממילא אין קפידא אם שחט גם בעד עצמו וב"ב שלא לצורך אורחין: