אמרי שפר קלצקין· רבי אליהו קלצ'קין
סימן ד
לחכם אחד
מה שהאריך במכתבו לפלפל בדברי המהרש"א ע"א ד' י"ב ד"ה ואי תנא מעות דממונא אבל קוץ דצערא אימא לא כו' וז"ל נראה מזה דלא ניחא לתלמודא למימר דלזא"ז קתני וא"כ למאי דתני מעין לא אצטרכו הני תרתי משום איסורא דידהו אלא משום היתרא דאם אינו נראה דידהו. ולהכי אצטריך למימר סברא בכל חד מהני תרתי ואיידי דקתני לעיל היתרא באינו נראה תני לה נמי במעין, ואיידי דקתני איסורא בסיפא תני לה נמי בהני דרישא, ובהכי ניחא נמי דמשום היתירא דאינו נראה איצטריך למיתני מעין ולא סגי ליה בהא דקתני פרצופות, ונודע התמיהה. דהא היתרא דאינו נראה שמעינן מקוץ ומעות ואיסורא שמעינן מפרצופות ול"ל למיתני מעין , כבר נאמרו הרבה אופנים בזה ע"ד הפלפול ולכולהו אית להו פירכא. וגם אין לשון המהרש"א סובלן:
לע"ד יתכן ליישב. דבמעין היה מקום לומר שאסור גם כשאינו נראה כמשתחוה כיון שהמעין מושך לפני ע"א ונחפר לכבודו יש בזה ענין הנאה והחזקת טובה וע' לקמן ד' נ"א וד' מ"ד תוד"ה נהנין ובמל"מ פ"ז הלכה י"ז. ודכיון שסמוכה לבית ע"א שלא הכל שותין ממנה שייך בזה טפי. משום החזקת טובה למשרתיה משא"כ פרצופות המקלחין מים לכרכין שאין משרתי' נמצאין שמה והוא דבר עשוי לרבים. ומ"ש המהרש"א דאיידי דקתני לעיל היתירא באינו נראה תני לה נמי במעין. הגם דלפ"ז לא הוה ידעינן מישב לה קוץ ונתפזרו מעותיו. דשם ל"ש איסורא דהחזקת טובה והנאה. היינו דכיון דקתני במעין לא ישחה וישתה מפני שנראה כמשתחוה כו' כבר מפורש דאין איסור משום החזקת טובה אלא מפני שנראה כמשתחוה. אלא דסד"א דגם כשאינו נראה כמשתחוה יש לגזור אטו נראה. וא"כ יש למילף זה מקוץ ומעות דלא גזרינן אינו נראה אטו נראה. אלא דאיידי דקתני לעיל היתרא באינו נראה תני לה נמי במעין. וא"כ שפיר אצטריך למיתני מעיין. דאי לא הוה קתני כלל מעין. סד"א דמעין אסור גם באינו נראה. משום טעם החזקת טובה והנאה. ודוקא בתר דקתני טעם האיסור במעין מפני שנראה כמשתחוה. הדר הו"מ יליף היתר דאינו נראה מקוץ ומעות. ומ"ש הש"ס פרצופות למה לי היינו דבתר דקתני טעם האיסור במעין מפני שנראה כמשתחוה. תו ידעינן גם לפרצופות: