אמרי שפר (לנדא)· רבי נפתלי הירץ לנדא מז'לחוב
מפתח למצא דבר חפץ. · חשן משפט
סימן א
אם מותר לגבות עדות עד אחד שלא בפני בע"ד למאי דקיי"ל דבר הגורם לממון לאו כממון דמי וכיון דע"א אינו קם רק לשבועה לא השבי' היזיקא דממונא לבע"ד או לא.
הניף ידו בגבורת פלפול עמוק מאוד לברר ד"ז. קושי' חמורה לשיטת הר"י מיגאש דטענו בספק ע"פ העד אין נשבעין עליו מסוגי' דשבועות דף ל"ב בזה אח"ז הראשון חייב כו'. תירוץ נחמד ע"ז עפ"ד הריב"א דנשבע להכחיש את העד אע"פ שפוטר עצמו מיהו לאלתר נפסל. פלפול נעים בדברי הרמב"ם פ"ד מהל' גזילה ובכ"מ ולח"מ שם. עוד ישוב על קושיתו לשיטת הריב"א עפ"ד הב"ח בסי' שס"ד.
סימן ב
ראובן השכיר ביתו לשמעון ער משך ג' שנים ובתוך הזמן השכירו עוד לג' שנים וקבל מקצת שכרו וגם עשה האנדשלאג וטרם הגיע קין ג' שנים ראשונים רוצה שמעון לחזר בו אי מצי למיהדר בי' או לא.
העלה להלכה דהשכירות חל וקיים ואין שמעון יכול לחזור בו. פלפול נחמד בסוגי' דקדושין דף ס"ב הנותן פרוטה לאשתו וא"ל ה"א מקודשת לי לאחר שאגרשך כו' ובחידושי רשב"א שם. סותר דברי שו"ת בית יעקב סי' צ' שחולק על הש"ך שכת' בסי' שי"ב ס"ק ג' דהמשכיר יכול להשכיר לאחר תוך זמנו של ראשון לכשיגיע הזמן. ראי' לדעת הש"ך מלשון רמב"ם פ"ז מהל' שכירות כל שנמכרו בנכסיו ממכר וכו' סברא נכונה כיון שבידו להשכיר עכשיו בהוספת זכות בדבר הפקר דס"ל להרמב"ם דחצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו אפי' היא שכורה ביד אחרים חל השכירות בלא"ה ג"כ עכשיו דכל שבידו לא הוה מחוסר מעשה.
עוד טעם לשבח דהא יש כח ביד המשכיר להקדיש ולהפקיע השכירות וה"נ אלים כחו להשכיר מיד לענין דלא מצי לחזור בו אח"כ. לפ"ד התוס' בערכין דף כ"א בשם התוספתא שבהקדים לו שכר א"י להקדיש רק למכור נפ"מ במי שאין לו גוף הקרקע רק הפירות לא שייך מתוך וכו' ויכולין לחזור בהן עד סוף ג' שנים הראשונים.
ראי' אחרת דמחוסר זמן לא הוי כמחוסר מעשה מדברי הטור סי' ר"יא והב"י שם. פלפול יפה בלשונות הפוסקים בזה והשגה על שו"ת בית יעקב הנזכר.