אור ברסלב
אמרי שפר (לנדא) יורה דעה › שאלה ו

אמרי שפר (לנדא)· רבי נפתלי הירץ לנדא מז'לחוב

יורה דעה · שאלה ו

שאלה ה

שאלה ש"ת שנשתנה צורת האלפי"ן היינו יו"דין שע"ג האלפי"ן שדרכן להיות דבוק לגג בצד ימין דבקן בצד שמאל ואף גם זאת שבקצת אלפי"ן לא ניכר כלל הירך של היו"ד שע"ג האלפי"ן שנדבק ונבלע בגג שתחתיו עד עד העב של ימין מה דינה:

תשובה מלשון הטור יו"ד סי' רע"ד משמע דכשר שכתב וז"ל האל"ף צריך ליזהר בנקודה שעליו שהיא כמין יו"ד שתגע בה כו' משמע שא"צ תבנית יו"ד גמורה אלא נקודה בעלמא כמין יו"ד וכן מוכח מדברי תוס' במנחות דף כ"ט בד"ה קוצו של יו"ד כו' וא"ת דאמרינן בהגדת חלק ונער יכתבם דהיינו יו"ד שאם השליך נער אבן בקיר ועושה רושם עושה יו"ד וי"ל דכעין יו"ד קאמר ולא יו"ד ממש עכ"ל אלמא הלשון כמין יו"ד סגי בלא קוצי כלל ובלי ירך הי"ודין שע"ג האלפין רק שיהי' ניכר קצת נקודה בצד שמאל וכן לשון הגהת מיימוני בפ"א מה"ל תפילין וז"ל באלפא ביתא דר"ע מפני מה יו"ד של אל"ף זקוף למעלה מצדו מפני שמעיד בו וצופה להקב"ה שהוא אמת משמע שעשוי קצת כמין יו"ד כו' ע"ש. וכן לשון הטור או"ח סי' ל"ו ובש"ע שם ס"ב כל אות צ"ל עולם אחד לכך צריך ליזהר בנקודה שע"ג האל"ף שיהא כמין יו"ד ובנקודה שתחתיו שיהיו נוגעי' כו'. ולפ"ז צ"ל מ"ש הש"ע סי' ל"ב סעיף י"ח אם נגע רגל האל"ף או פני האל"ף בפנים בגג שתחתיו פסול היינו שנדבק בפנים לגמרי בגג עד שאין ניכר שום פירוד נקודה:

אמנם מדברי מג"א שם לא משמע הכי שכתב וז"ל דוקא שנגעה היו"ד עצמה באל"ף אבל אם קוצי השמאלית של יו"ד נגעה באל"ף כשר כמ"ש בא"ע סי' קכ"ה דהא אפי' בלא הקיצוי מיקרי יו"ד משמע דוקא הקיצוי שנגעה כשר אבל אם קצת מגוף היו"ד נגעה פסול וכ"ש אם נחסר הירך לגמרי וכן הסכים הב"ש בא"ע סי' קכ"ה ע"ש וכן משמע לשון מג"א בס"ק כ"ח בגג האל"ף דאין להם ליגע אלא בדקות שבהם משמע אף שיהי' ניכר הנקודה פסול בשביל שנגע במקום העב. וכן מצאתי בשו"ת הגאון מהר"י הלוי אחיו של הטו"ז בשו"ת ל"ח שהסופר צריך לעשות היו"ד שע"ג אל"ף כהוגן עם הרגל הימין אבל אם לא עשה היו"ד שע"ג האל"ף עם העוקץ בימין ומתוך כך נתדבקו יחד היו"ד והקו העקום א"כ שניהם נעשו בפסול וצריך לגרוד היו"ד וקו העקום ולכותבם מחדש אבל בלא תיקון אסור לקרות בציבור עכ"ל מיהו על שו"ת זו לק"מ מלשון הטור והגמ"י הנ"ל שעשוי כמין יו"ד היינו שא"צ קוצין למעלה ולמטה בצד שמאל וסגי בנקודה אבל ירך בעי לדבק בקו העקום אבל על המג"א קשה דמשמע אם נחסר מגוף היו"ד קצת פסול ולשון הטור משמע נקודה בעלמא למעלה ודוחק לומר דגם כוונת מג"א לאו דוקא הקוצי אלא כל זמן שנשאר קצת פירוד כשר אמנם כולם מסכימים דאם נחסר ירך הימין של היו"ד שעל גבי האל"ף פסול אך אם לא נחסר אלא דבוק בקו העקום בצד שמאל נ"ל דכשר וכמ"ש הטור והלבוש. וז"ל הטור יו"ד סי' רע"ד כתב א"א הרא"ש בתשובה צורת האותיות אינם שווים בכל המדינות הרבה משונות זה מזה ואין פסול בזה השינוי רק שלא יעשה ההי"ן חתי"ן ביתי"ן כפי"ן כמו שמפורש בגמרא וכ"כ הלבוש באו"ח סי' ל"ב. ועוד נ"ל ראי' ממ"ש הגהת מיי' בהלכ' תפילין וז"ל וכתב רא"ם שצ"ל הקו האמצעי מעט עקומה לצד ימין מדתניא פ' הבונה שלא יעשה אלפי"ן עייני"ן פי' שלא יעשה ממש עקומה לצד ימין כעי"ן לצד שמאל מכלל שדומה קצת עומק לצד אל"ף ימין לעומק עי"ן לצד שמאל עכ"ל מוכח מזה שמותר לדבק היודי"ן שע"ג האלפי"ן לצד שמאל דאל"כ אף אם יהי' עומק קו האמצעי עמוקה כמו בעי"ן אעפ"כ לא דמי לעי"ן שפני היו"ד המחובר בעי"ן נוטה לחוץ ובאל"ף פני היו"ד שע"ג הקו נוטה לפנים. ותו מנ"ל שלא יהי' עמוק לגמרי דלמא יכולה להיות עמוקה כמו בעי"ן וכוונת הש"ס שלא יעשה אלפי"ן עייני"ן שלא ידבק היו"ד שע"ג הקו בצד שמאל שאז תהי' בצורת עי"ן הפוכה למעלה א"ו דמותר לדבק בצד שמאל הן באלפי"ן הן בעייני"ן. וגם משמעות לשון הטור הנ"ל שקורא יו"ד עליונה נקודה דלא איכפת לן באיזה צד נדבקת דמ"מ היא כעין יו"ד. ומצאתי בספר נחלת אוריאל על מס' סופרים שכתב דף י"ד בגליון וז"ל ואם נגע היוד"ין בגג לצד שמאל או שהדביק גוף היו"ד בגוף האל"ף פסולין ואין די להם במחיקת הדבק דהוה כחק תוכות אלא צריך לגרר כל היו"ד שנדבק כו' וכתב המג"א סי' ל"ב דוקא שנגעה היו"ד עצמה בגוף האל"ף אבל אם קוצה השמאל של י' נוגעת באל"ף כשר כו' וצ"ע וריב לי עם סופרי הזמן שדובקין קוצה השמאלית להאל"ף ועתידין ליתן הדין עכ"ל וע"כ כוונתו בהתחלת דבריו במ"ש ואם נגע היו"ד בגג לצד שמאל היינו גם בצד שמאל כאשר מוכיח סופו על תחלתו שמסיים בשם מג"א דוקא שנגעה היוד עצמה אבל קוצה כשר אבל סיום דבריו וריב לי עם סופרי הזמן וכו' ע"כ פי' קוצי שמאלית לבד דאטו ברשיעי עסקינן שדבקי' במכוון שתי הקצוות כי אם בשגגה והאיך מסיים עתידין ליתן את הדין א"ו שכוונתו שמדבקי' הירך של היו"ד בצד שמאל לבד יש לו ריב עמהם ולפמ"ש אין להמחבר הנ"ל שום יסוד לחלוק. עוד הי' נ"ל לפרש כוונתו במ"ש ואם נגע היודי"ן בגג לצד שמאל כלומ' שהדביק היו"ד למעלה בקו העקום בהתחלתו לצד שמאל דפסול אבל גם זה לא נזכר בשום פוסק רק למצוה כתב המג"א שיהי' באמצע הקו, ואפשר דאם היו"ד בקצה עליונה לאו צורת אל"ף עלי' כלל. גם לא דק המחבר הנ"ל במ"ש צריך לגרר כל היו"ד שנדבק דממ"נ אם עשה היו"ד עם הירך כהוגן ואח"כ כשמשך קו העקום נתדבקו שניהם א"כ קו העקום בלבד נעשה בפסול וא"צ לגרור רק קו העקום ולעשות ירך בימין של היו"ד מחדש למשוך קו עקום אחר תחתי' אבל היו"ד עצמה א"צ גרידה ואם לא עשה גם הירך ביו"ד ומתוך כך נתדבקו יחד היו"ד והקו שניהם נעשו בפסול וצריך לגרור היו"ד וגם הקו העקום כמבואר כל זה בשו"ת הגאון מהר"י הלוי הנ"ל ולדעת מג"א צריך גם היו"ד דלמטה גרידה כי כל מה שנכתב אחר הדיבוק פסול כמ"ש בסי' ל"ב סק"ל והמחבר הנ"ל לא הזכיר אלא היו"ד עליונה ואדרבה לפעמים א"צ גרידה כנ"ל. סוף דבר שאין הס"ת הנ"ל נפסל בשביל היפוך היודי"ן שדבקן בצד שמאל כי אם בשביל חסרון הירך של היו"ד כנ"ל. גם העידו לפני בעלי מגיהים ומופלגים מפורסמים שראו הלכה למעשה במדינות אשכנז ס"ת ותפילין באלפי"ן הפוכים כנ"ל והכשירו חכמי הדור כנלע"ד ודו"ק. וגם מצינו כמה אותיות הפוכות למ"ד של לנכרי תשיך ונו"ן של בנסוע ואם לא הפכן ג"כ כשרה ודו"ק. אח"כ מצאתי בשו"ת פנים מאירות שמכשיר ג"כ ע"ש:

בשו"ת שערי אפרים שאלה פ"א בס"ת שכל הממי"ן פתוחים לא נגעו הוי"ו במ"ם כלומר שצ"ל כמין ב' אותיות כמו כ"ף וא"ו וצ"ל מחוברין ולא היו מחוברין ונושא ונותן שם ולפענד"נ להוכיח דפסולה מדאי' בשבת דף ק"ד ע"ב תנא נתכווין לכתוב אות אחת ועלו בידו שתים חייב והתנן פטור ל"ק הא דבעי זיוני הא דלא בעי זיוני וכתבו תוס' בד"ה תניא פטור אין נראה לר"י לגרוס והתניא דאמאי לא הוה פריך ממתני' מיהו י"ל דממתני' ל"ק מדקתני וכתב שני זיינין ולא נקט שתי אותיות אחרות דלא בעי זיוני משמע דמשום זיון פטר לי' אבל מברייתא דקתני סתמא פריך שפיר כו' וא"כ אי ס"ד דאין מעכב חיבור וא"ו לכ"ף בממי"ן פתוחים קשה מברייתא פשיטא דל"ק די"ל דברייתא מיירי שנתכווין לכתוב אות אחת דהיינו מ"ם פתוחה בחיבור וא"ו לכ"ף כראוי ועלה בידו שני אותיות שלא חברן ממש אלא סמוך לה ומשו"ה פטור דמ"מ עכשיו שלא במחובר אות אחת מיקרי מ"ם פתוחה ולא איכפת לן במה שנראה ב' אותיות כ"ף וא"ו א"ו דקושטא דהחיבור מעכב וקשה שפיר מברייתא אמאי פטור כנלע"ד ברור ודו"ק:

תוכן העניינים

אמרי שפר (לנדא)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה