אמרי שפר (לנדא)· רבי נפתלי הירץ לנדא מז'לחוב
יורה דעה · שאלה ד
נשאלתי אותן אווזות שחרטומיהן שחור וערלים מסל"ת שנולדו מאווז הבר וכן הקול כפעמון נשמע קלא דלא פסיק מה דינם. ובקצת קהלות אסרו.
תשובה הא גמרא ערוכה במס' ב"ק סוף פ' הפרה אמר שמואל אווז ואווז הבר כלאים זה בזה מתקיף לי' רבא בר רב חנן מ"ט אילימא משום דהאי ארוך קועי' והאי זוטר קועי' אלא מעתה גמלא פרסא וגמלא טייעא דהאי אלים קועי' והאי קטין קועי' ה"נ דהוי כלאים זה בזה אלא אמר אביי זה בציו מבחוץ וזה בציו בפנים ר"פ אמר ההיא טעונה חדא ביעותא בשחלא והא טעונה כמה ביעות בשחלא וא"כ אחד זכר ואחד נקבה אפשר לבדוק אותם אם זכר יכולים לבדוק אם ביעיו מבפנים ודאי לאו אווז הבר הוא ונקיבה בשחלא כנ"ל. ועוד הי' נ"ל אף אם בדק ומצא סימני אווז הבר הי' נ"ל להתיר מטעם ס"ס דהא אווז הבר גופי' לא אסרינן אלא מספק שמא דורס כדאי' בטור יו"ד סי' פ"ב וגם בש"ע סעיף ג' יש אומרים שכל עוף שחרטומו רחב וכף רגלו רחבה כשל אות בידוע שאינו דורס ומותר באכילה אם יש לו ג' סימנים בגופו וזה דעת הרז"ה והרא"ש ובעל המאור וכתב בשו"ת צמח צדק שאלה כ"ט דלדידהו אווז הבר מותר באכילה אלא אנן קיי"ל כרמ"א שכתב בהגה"ה שם וי"א שאין לסמוך אפי' על זה ואין לאכול שום עוף אלא במסורת שקבלו בו שהוא טהור וזה דעת או"ה וכתב הטו"ז הטעם דחיישינן שמא דורס כמו תרנגולת' דאגמא שהיו מחזיקין אותה בטהורה ואחר זמן ראו שדורסת ולפ"ז איכא ספק שמא אווז הבר גופי' טהור ואת"ל שהוא טמא איכא ספק שמא לאו מביצת אווז הבר נולדה האווז שחרטומה שחור אלא ע"י רביעה שרבעו אווז הבר עם אווז וא"כ מותרת דהו"ל זוז"ג כמו הנולד מן הטריפה דמותר כדאי' בש"ע יו"ד סי' ע"ט סעיף ח' וגם טהורה שילדה כמין טמאה מותרת דכל היוצא מטהור טהור אע"ג שנתעברה מטמאה וכר"א דסבירא לי' הכי במס' בכורות דף ז' ע"א והכי איתא בש"ע י"ד סי' ע"ט ע"ש. ותו דהא הגאון מהרש"ק ובעל מחבר פר"ח סי' פ"ו ס"ק ו' הסכימו שניהם לדעת אחת להתיר אווז הבר אותן שביציהן ראש אחד חד וראש אחד כד והוכחתם מגמרא דב"ק הנ"ל דאי הוי מין טמא מאי קמספקא להו הא אפי' אי הוו שוות הוה כלאים דעיקר כלאים דאוריתא הוא טהור וטמא להרמב"ם דומיא דשור וחמור דכתיב' ומה שהשיג בצ"צ דזה דוקא לענין מלאכה אבל לענין הרבעה מין טהור וטמא אם שוים בתבניתם בבריאה הוי מין אחד כבר דחה הפר"ח שם ע"ש וזה פשוט דהאיך יתכן שיהי' טמא וטהור מין אחד הלא טמא דורס ואוכל וטהור אינו דורס ואין שווים בנדמה וא"כ אם אותן אווזו' שחרטוניהן שחור ביציהן ראש א' חד וראש אחד כד כדאי בעל פר"ח לסמוך עליו בכה"ג ואף שבאווז הבר גופי' לא נהגו כוותי' הבו דלא להוסיף עליה כנלע"ד:
אמנם נ"ל להוכיח דעוף טהור א"א להתעבר מעוף טמא כמו בבהמות וראי' מגמרא דבכורות דף ו' ומה הם באכילה בהמה טהורה שילדה כמין בהמה טמאה מותרת באכילה וטמאה שילדה כמין בהמה טהורה אסור באכילה שהיוצא מן הטמא טמא והיוצא מן הטהור טהור למה לי' למתני שהיוצא כו' סימנא בעלמא שלא תחליף לך כו' וקשה ל"ל לשנוי' דוחק זה הו"ל לשנויי דקמ"ל דלא תימא משו"ה לא חיישינן שנתעברה מן הטמא היא או אמה משום שא"א להתעבר בהמה טהורה מן הטמאה אלא הטעם שכל היוצא מן הטהור טהור ואף נתעברה מן הטמא טהור דאזלינן בתר האם לעולם ונ"מ בעופות אף שיכולים להתעבר טהורים מטמאים טהור מין טמא שיצא מן הביצה של הטהורה א"ו דגם בעופות א"א שיתעברו טהורים מטמאים וליכא נ"מ כלל. ולפ"ז אם ראינו שרבצה על ביצה טהורה לא חיישינן שמא האם של הביצה נרבעת ממין טמא ומותר בודאי אך בלא ראינו נולד חומרא דליכא ס"ס הנ"ל אך זה יכולין לעמוד בנסיון שאם הביצה טמאה תחת עוף טהור יצא מן הביצה ממש כמין הטמא בלי שום שינוי כאשר ראינו באם תרנגולת רובצת על ביצי אווז יצא אווזות ממש כמין הביצה וא"כ אין חשש שמא רבצה האווז על ביצת טמא אלא עיקר החשש של האוסרים שמא נרבעו זה מזה ונתעברו ולפי מ"ש מוכח שא"א שיתעברו גם בעופות הטהור מן הטמא כנ"ל. ודו"ק: