אמרי שפר (לנדא)· רבי נפתלי הירץ לנדא מז'לחוב
העתק מהגהות וחידושין שנכתבו על גליוני הש"ע יורה דעה בכ"י הרב הגאון המפורסם המלוה מוה' נפתלי הירץ זללה"ה האבד"ק זעליחוב מק"ק ווישניצא יע"א. · סימן רכח
סעיף ה' טו"ז ס"ק ח'. דכיון שהחכם שבעיר נהנה כו' הוה כנוגע בדבר. נ"ב והא דכשר בדיעבד ולא ילפינן מדין נראה לי ראיה ממד"ר פ' ואתחנן ובספרי פ' פנחס אתה החילות אמר משה להשי"ת אתה החילות את השבועה כתבת בתורה זובח לאלהים יחרם ובניך עבדו ע"ז ובקשתי רחמים ממך וסלחת אתה החילות השבועה וקשה האיך אפשר שיתיר משה השבועה שלא יכנס משה לא"י הא הוי נוגע א"ו דבדיעבד מותר וכיון שאין ביכולת כל ברי' להתיר רק משה לבד הוי כדיעבד. גם ראיה מרבב"ח בב"ב פ' הספינה (דף ע"ד ע"א) ששמע שאמר הקב"ה עכשיו שנשבעתי מי מיפר לי ואמרי רבנן כל אבא חמרא דהוה לי' למימר מותר לך וקשה הא פירשב"ם שם דבשבועת הגלות מיירי והוי כולם נוגעים א"ו דבדיעבד מותר וכיון שא"א הוי כדיעבד:
שם ש"ך ס"ק מ"ב. כמו משה דכתיב ויואל משה כו'. נ"ב נסתפקתי אם צריך לפרש על דעת חברו או סתמא ג"כ בפירש דמי. ולכאורה הי' נ"ל להוכיח דסתמא נמי מהני מסוגי' דמס' שבועות דף כ"ט ע"ב על דעת המקום ל"ל למימר אלא כי היכי דלא להוי הפרה לשבועתייכו ופי' שם רש"י ותוס' משום דנדר שהודר ע"ד רבים אין לו הפרה וקשה היאך ניכר כוונת משה ע"ד רבים דלמא כפשטיה כמו על דעת חברו שעשה לו טובה דג"כ אין מתירין אלא מדעתו וא"כ קשה ממ"נ אי ס"ל לרש"י ותוס' דאפי' דיעבד לא הוי התרה כמו עד"ר א"כ מנ"ל כוונתו ע"ד רבים שכתבו התוס' שם דאין ללמוד מכאן דשנים הוי עד"ר דשמא ע"ד מי שעשה לו טובה א"ו דא"כ לא הי' צריך מש"ר לפרש דסתמא ג"כ כפירש דכתיב אנכי ד' גו' אשר הוצאתיך מאמ"צ כדי היא הוצאה ממצרים שתקבלו כו' כדאיתא במכילתא והובא ברש"י עה"ת. אבל אחר העיון מוכח להיפוך מכח קושית מוהרש"א על מ"ש התוס' דדלמא דעת הקב"ה שאני דא"כ ל"ל למש"ר לומר על דעתי ע"ש וי"ל שחשש סלא יטעו דכוונת משה ע"ד הקב"ה שעשה טובה להם ולא ע"ד רבים מש"ה קאמר ג"כ על דעתי שבזכותו ירד המן והוי סגי בהכי וע"כ ע"ד הקב"ה הכוונה לע"ד רבים וא"כ ש"מ דסתמא לא אהני דאל"כ א"א למטעי דכונת משה ע"ד הקב"ה שהוציאם ממצרים דסתמא ג"כ אהני והדק"ל ל"ל למש"ר לומר ג"כ על דעתי א"ו צריך לפרש ע"ד חברו וצ"ע: