אמרי נועם· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
מסכת ראש השנה · דף יב:
תד"ה התבואה. הקשו מה שהקשו ע"ש ותירוצם דחוק ואמר רבינו הגאון ז"ל דהשיטה מחוורת כך דהא דתנן במעשרות הן לענין מעשר. והשיעורים דתנן הכא הוא לענין שנה שניה ושנה שלישית חוץ מתבואה וזתים שיעורן שוה בין לענין מעשרות בין לענין שניה ושלישית דהיינו הבאת שליש ולכך פריך הגמ' ע"ז מנא הני מילי ר"ל בשלמא שאר מינים דאין שיעורן שוה מסתמא שיעורן מדרבנן אבל הני תבואה וזתים דשוו שיעורן מסתמא דאורייתא הוה לכך פריך הגמ' מנא הני מילי. וכלל הדברים הכא לענין שניה ושלישית הבאת שליש בתבואה וזתים ובהני אפי' לענין מעשר שיעורא בהכי כנ"ל. האורז והדוחן והפרגין בתר השרשה לענין שניה ושלישית אילן בתר חנטה. ירק בתר לקיטה. פול המצרי דיש בה שני מינים יש שזורעין לירק ויש שזורעין לזרע פסק הירושלמי דהכל הולך אחר גמר פרי דשמואל לא קאי אלא אפול המצרי ולפ"ז מתורץ קושית התוס' שהקשו (בדף י"ג ע"ב) בד"ה גמר פירי: