אמרי נועם· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
מסכת ראש השנה · דף יא:
ואזדו לטעמייהו כו' ה"ג רש"י בדברי ר' יהושע אותו היום י"ז באייר היה יום שמזל כימה שוקע ביום ובדברי ר' אליעזר יום שמזל כימה עולה ביום והקשו בתוס' והלא סימן המזלות טש"ת סא"ב מע"ק גד"ד. וחודש ניסן טלה עולה בכל החודש השלשים מעלות שלה מעלה בכל יום [א"ה פי' מעלה בקירוב] נמצא גלגל היומי עולה בכל יום שס"ה מעלות]:
[א"ה צ"ל ש"ס מעלות. פי' שבכל מעל"ע מקפת כל הש"ס מעלות] כדי להעלות החמה על הארץ. והחמה נתרחקה מעלה בכל יום כנ"ל:
[א"ה פי' מעלה בקירוב שהוא נ"ט חלקים ושמונה שניות כמ"ש בה' קידוש החודש להרמב"ם פ' י"ב ה"א ולכן עולה לשס"ה יום ש"ס מעלות]. ובאייר שור עולה נמצא כששור עולה כבר עלה טלה ב' שעות קודם היום וכל היום עולה [א"ה פי' כל היום הוא למעלה על האופק] והיכי כתב רש"י שמזל כימה הוא טלה שוקע ביום לכן כתבו התוס' איפכא ע"ש. אבל רבינו הגאון ז"ל אמר לתרץ פי' רש"י ז"ל. דהחוזי כוכבים כתבו שהמזל שעולה (בתחלת היום) [בתחלה ביום] מן האופק יש לו עליה:
[א"ה פי' כשהתחלת עליתו מן האופק הוא ביום יש לו עליה ולשון ביאורו על סדר עולם פ"ד. דזה ידוע לכל בעלי תכונה שהמזל מראה כת טבעו בשעה שיוצא מתוך האופק עכ"ל] ואותו מזל ששוקע (בסוף) [ביום] לתחת הארץ יש לו פחיתות נמצא טלה שעולה באייר קודם היום ב' שעות עלייתו מן האופק הוא בלילה] שוקע [לתחת האופק] בסוף היום לכך שייך לומר שוקע [שעיקר הכונה על רגע שקיעתו מתחת האופק] שיש לו פחיתות ולר"א בחשוון [בתחלת היום] עקרב עולה נמצא ע"ק גד"ד ביום עולים ביו"ד שעות מן היום שכל מזל נמשך עלייתו שני שעות] ושני שעות ביום לפני הלילה יש לו עליה לטלה מן האופק:
[א"ה וכ"כ בביאור זאת בפירוש הגר"א ז"ל על סדר עולם פ"ד וע"ש עוד מה שכתב בביאור הגמ' שבכאן]: