אמרי נועם· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
מסכת ראש השנה · דף ט.
תוס' ס' ד"ה וקציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית כו' הכלל היוצא מהתוס' דבמשומר אפי' בשינוי אסור לקצור ואינו מותר אלא בהפקר ובשינוי. ובכדרכו אליבא דכו"ע אסור וכן הוא בתורת כהנים ובכמה מקומות מפקפקים התוס' בזה:
שם ד"ה ור"ע פסקו התוס' שם שאין לנו תוספות מן התורה כלל בשום מקום והביאו הירושלמי וכן כתב הרמב"ם ז"ל דאין תוס' שבת ויום כפור ויום טוב לענין מלאכה מן התורה רק מדרבנן אבל בעינוי יום כפור פסק שם שהוא מן התורה ועינוי מוכח מהא דאיתא בגמ' ביצה דף למד ושבת דף קמ"ח ע"ב הני נשי דאכלין ושתין עד אורתא ולא אמרינן להו ולא מידי ומסתמא אין אוכלין עד חשכה ממש (שהרי בגמ' קרי ליה תוס' יו"כ שם] אלא פוסקין מעט קודם שאין אוכלין בזמן איסור לילה רק בזמן תוס' כדמוכח בגמ' דקאמר דהא תוס' יוה"כ דאורייתא וקא אכלי כו'] וקאמר הגמ' דעושין שלא כהוגן [ועושין איסור דאורייתא] משמע דהדין נותן שצריך לפסוק מבעוד יום מזה מוכח שיש תוס' לעינוי:
א"ה עי' ברא"ש יומא פ' יום הכיפורים סי' ח' ועי' ביאור הגר"א או"ח סי' רס"א סק"ח]: