אמרי נועם· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
מסכת ראש השנה · דף ג.
מתקיף לה רב יוסף חדא דא"כ קשו קראי אהדדי כו' לכאורה קשה הא בלא זה קשו קראי אהדדי ומאי א"כ. דמפסוקים של ארתחשסתא משמע דמתשרי מנינן ומפסוקים של חגי משמע דמניסן מנינן ופסוקים של עזרא משמע דמתשרי מנינן ויש לומר דבלא זה לא קשה מידי דהייתי אומר דלמלכי או"ה מונין מיום שעמד בו עד אותו יום לשנה הבאה ונמצא עולין הפסוקים כהוגן שהוא עמד באלול דהוו כסליו וניסן דארתחשסתא בשנה אחת ואדר, ואב דעזרא [פי' אב השני] בשני שנים אבל השתא דאמרת שיש חודש קבוע על זה אם ניסן אם תשרי קשו קראי אהדדי ודו"ק. א"ה כעין זה כתב ג"כ בבעל המאור]:
תנא הוא כורש הוא דריוש הוא ארתחשסתא. יש בזה כמה קושיות. חדא מאי קאמר הוא כורש הוא דריוש כו' הא ודאי שלשה הם דכתיב (בעזרא ו' י"ד) ומטעם כורש ודריוש וארתחשטתא משמע דשלשה הם. ועוד קשה מאי קאמר כאן לאחר שהחמיץ היאך שייך לומר על כורש שהחמיץ הלא הכתוב משבחו בישעיה (מ"ה א') כה אמר ה' למשיחו לכורש:
[א"ה ואע"ג שאדם נידון לפי מעשיו של אותו שעה כמ"ש בר"ה ט"ז ב' אבל נבואת ישעיה שהי' שנים רבות לפני כורש ונאמר רק על העתיד וא"כ כיון שהעתיד סופו להתחמץ לא היה לו לשבחו. ועי' גמ' מגילה י"ב א'] ועוד קשה אם תדקדק בשנות המלכים תמצא מכורש עד דריוש [מלך פרס] י"ח שנה דעד כורש כלו ע' שנה מכיבוש יהויקים דבזמן זה היה פקידה ובשנת אחת לדריוש מלך פרס] כלו שבעים שנה לגלות צדקיהו שמן כיבוש יהויקים עד גלות צדקיהו היה י"ח שנה כמו שמבואר גם כן במגילה (י"א ב') וא"כ היכי קאמר דכורש ודריוש חד הוא. ואמר רבינו הגאון ז"ל לתרץ בהקדם דאיתא במגילה (דף י"א ע"ב) בימים ההם כו' אמר בלשצר חשב וטעה אנא חשיבנא ולא טעינא. מ"ה דנבוכדנצר כ"ג דאויל מרודך. וב' דידיה כו' ומפרש שם התם דאמר מר גלו בשבעה גלו בשמונה גלו בשבעה לכיבוש יהויקים שהוא שמונה לנבוכדנצר גלו בשמונה עשר לכיבוש יהויקים שהוא תשעה עשר לנבוכדנצר דאמר מר שנה א' כיבש נינוה שניה כיבש יהויקים וכתיב ויהי בשלשים ושבע שנה לגלות יהויכין נשא אויל מרודך את ראש יהויכין כו' ע"ש ופירש"י בד"ה שניה כיבש יהויקים קראי קא דריש בסדר עולם כו' שעמד נבוכדנצר בשנה ד' למלכות יהויקים וכבש נינוה ובשנה ה' כבש את יהויקים ועבד ג' שנים ה' ו' ז' ומרד בו ג' שנים ח' ט' י' ועלה עליו לשלשה שנים למרידה ונמסר בידו כן פירש"י שם. ויש להקשות הלא מקרא מלא הוא במלכים כ"ג שיהויקים מלך י"א שנה. וזה אי אפשר לומר שמלך י"א שנים שלמות דהא כתיב בדברי הימים ב' סי' ל"ו לתשובת השנה למלך יהויקים בא נבוכדנצר על יויכין דהוה לפי חשבון זה י"ב. וי"א דצדקיהו הרי כ"ג וזה אי אפשר לומר דכשתדקדק בשנות המלכים תמצא. דהיובל התחיל בשנת י"ח ליאשיהו ונגמר היובל י"ד שנה לאחר החורבן כדאיתא בעירוכין דף י"ב ע"א כיצד יאשיהו מלך ל"א שנה מן י"ח עד ל"א הרי י"ג וי"א של יהויקים וי"א של צדקיהו וי"ד אחר החורבן הרי חמשים והוא שנת היובל ואם נאמר דזה שכתוב לתשובת השנה חוץ לי"א של יהויקים א"כ בטל החשבון הנ"ל אלא צ"ל שבשנת ג' למרידה בא נבוכדנצר על יהויקים ונשתהה הכיבוש עד א' או ב' ימים ברביעית למרידה שהיא שנת י"א ליהויקים דיום א' בשנה חשוב שנה כמ"ש בגמ' דר"ה (ב' ע"ב) ונמנה י"א ליהויקים והרגו ונמלך יהויכין ט' חדשים פחות י' ימים ומלך ג' חדשים וי' ימים כמ"ש בדברי הימים (ב' ל"ו) נמצא שזה שכתוב (בדה"י שם) ולתשובת השנה מכיבוש יהויקים שכבשו בשנת י"א אחד או ב' ימים הוא מונה. עוד פירש"י שם (במגילה י"א) שנים מקוטעות היו חמשה דדריוש וכורש אינם אלא ד' שנים ובכורש כתיב בשנת שלש לכורש (דניאל י') והוא חשיב בד' וטעה בשנה א' ואותן ד' נמי מקוטעות היו ואינם אלא ג' ועוד שנה א' נבלע בין נבוכדנצר ובין אויל מרודך בנו והשלימו לזה י"ד של אחשורוש (פי' שנת הארבעה עשר של אחשורוש וב' דדריוש ובג' דדריוש נבנה הבית עכ"ל. הנה יש בזה ג"כ כמה קושיות חדא דמקוטעות משמע דלא טעה אלא שהיו שנים מקוטעות והוא חשיב שנים שלמות אבל רש"י פי' שטעה בחשבון דכורש לא מלך אלא ג' והוא חשיב בד'. עוד קשה בשלמא בפסוק שייך לומר מקוטעות שלפעמים נמנה שנה א' לזה ולזה. אבל בקבלה היאך שייך לומר מקוטעות דרש"י תי' על כ"ג דאויל מרודך שהיו מקוטעות והלא כ"ג דאויל מרודך קבלה היא שאמר עליהם כאן שהם גמ'] ואם היו מקוטעות לא היו נמנין אלא כ"ב שהיה בקבלה. ועוד קשה דלפירש"י בלשצר נמי טעה דחשיב כ"ג דאויל מרודך [וטעה בשנה אחת] והלא הגמ' לא קאמר דטעה אלא במה דחשיב למלכות בבל ובאמת צריך לחשוב לגלות בבל משמע דלגלות בבל אתי שפיר החשבון של שבעים שנה. ויש לומר דשנים מקוטעות כך היו. ומתחלה נקדים מה שיש להקשות בסוגיא זו. א' היאך חשיב [אחשורוש[ שנה א' לבלשצר הלא המעשה של בלשצר היה בתחלת ג' כמ"ש דניאל ה' ביה בלילא קטיל בלשצר מלכא ודריוש מדאה קיבל מלכותיה. וכתיב דניאל ח' בשנת ג' למלכות בלשצר כו':
[א"ה כונתו שהרי כשכלה לחשבונו של בלשצר ע' שנה אפיק מני מקדשא והשתמש בהו ומיד יצא פס ידא ודניאל פתר אותם ובו בלילה נהרג וא"כ לא היה לבלשצר שום מלוכה אח"ז וא"כ יקשה איך חשב אחשורוש כשבא להוסיף על חשבון זמנו של בלשצר עוד שנה לבלשצר]. ב'. מה שאמר שכורש החמיץ וכמו שהקשתי לעיל. ג'. כי מצינו בדניאל (סי' י"א) הנה עוד שלשה מלכים עומדים לפרס והרביעי יעשיר עושר גדול כו' ולפי הגמ' לא היו אלא שלשה כורש אחשורוש וכורש. אלא יש לומר כי המתין בלשצר עד שנשלמו שבעים שנה במילואם עד שעה אחרונה דשמא יהיה קיבוץ בשעה אחרונה וע"כ המתין עד שיכנס לשנה ג' שלו קצת יום א' או יומים ויום א' חשיב שנה והיינו דכתיב (דניאל ח') בשנת ג' לבלשצר כו' ובי' בלילא קטיל בלשצר ודריוש מדאה קיבל מלכותיה תיכף ולמדי לא נמצא רק שנה אחת כפירש"י במגילה שם וכן בסדר עולם נמצא אותה שנה נמנית לבלשצר ולדריוש. ואחשורוש חשיב לבלשצר בפ"ע כמפורש בשנת ג' ולדריוש שנה בפ"ע לכך חסר שנה אחת. וכן שנה ב' כך טעה דהיה חשבון המלכים אחריו כך דריוש כורש ארתחשסתא שכן כתיב עזרא (ד' פסוק ה') וסוכרים עליהם כו' להפר עצתם כל ימי כורש כו' ובמלכות אחשורוש כתבו שטנה כו' ובימי ארתחשסתא כתב כו' ושלח להם ארתחשסתא תשובה שם (בעזרא ד' שם) לבטל הבנין כען שימו טעם לבטלא כו' (שם פסוק כ"א) הרי מפורש שארתחשסתא היה רשע וביטל בנין הבית אבל בימי כורש הראשון לא ביטלה שהוא היה צדיק גמור ומתורץ קושיא ב' דיפה נאמר (בישעיה מ"ה) שבחו של כורש. וארתחשסתא הנ"ל מלך אחר כורש שנה א' ובזה טעה אחשורוש שחשב א' דבלשצר וא' דדריוש וג' דכורש וא' דארתחשסתא הרי ששה וב' דידי' הרי שמונה ועל זה נאמר שנים מקוטעות היו ששנה א' נמנה לבלשצר ולדריוש. ושנה א' נמנית לכורש הנ"ל וארתחשסתא הנ"ל ובשנים אלו השלים י"ד דאחשורוש [פי' שנת הארבעה עשר דאחשורוש] וא' דדריוש בן אסתר וה"פ בשנת שתים פי' בתחלת שתים פי' אז נבנה המקדש] ורש"י פי' לסוף שנים לכן חשיב שנה א' מקוטע בין נבוכדנצר ואויל מרודך וב' שנים מכורש ודריוש ולפירש הנ"ל א"צ לבוא אל זה כלל. וזה שכתוב בעזרא (ו' כ"ד) מטעם כורש ודריוש וארתחשסתא מלך פרס והלא דריוש בעצמו בנה וכורש ביטל אלא ע"כ צ"ל דכורש לא ביטל אלא ארתחשסתא שאחר כורש ביטל וה"פ הפסוק מטעם כורש שהתחיל לבנות היסוד (ואח"ז ביטל ארתחשסתא) ודריוש בנה כל הבית וארתחשסתא בנה חומות העיר כמפורש בנחמיה (ובעזרא ז') ועל זה הארתחשסתא אמרו בגמ' שהחמיץ ועתה יתיישב הגמ' שפיר הוא כורש הוא דריוש הוא ארתחשסתא ולמה נקרא שמו ארתחשסתא על שם מלכותו הוה ליה שם מלכות ארתחשסתא נמנית מתחלת שנת מלכותו של דריוש דזה ידוע דמלכות פרס נמשכה נ"ב שנים (עי' סדר עולם פרק שלשים) (ובילקוט פ' ויצא רמז קכ"א) שמונה עשר שנים לפני בנין הבית כיצד כורש עם ארתחשסתא ג' שנים כנ"ל אחשורוש י"ד שנים ובשני' לדריוש נבנה הבית. ול"ד אחר בנין הבית כדאיתא בע"ז דף ט' ומצינו שנגמר הבית בשנת ו' לדריוש ונמצא כמה חסר עד ל"ד להשלים למלכות פרס (ל"ד שנים) [צ"ל למ"ד שנים כי ד' שנים נמשך זמן בנין המקדש] ומצינו בפסוק שארתחשסתא מלך ל"ד שנה (נחמיה י"ג פסוק ו') ע"כ נמנית מלכות ארתחשסתא למלכות דריוש והוא התחיל למלוך בשנת ו' למלכות דריוש לכן נקרא ג' שמות אלו ופי' התוס' שכן כתיב בקרא (בעזרא ו' כ"ד) ומטעם כורש ודריוש וארתחשסתא מלך פרס. ודיוקו של הגמ' דפי' דקאי כורש על דריוש עצמו והוא הוא כנ"ל דקשה. דתיבת מלך הוא לשון יחיד בשלמא דריוש וארתחשסתא הוי מלכות אחד כנ"ל. וז"ש ארתחשסתא על שם מלכותו כנ"ל אבל כורש היה מלך אחר והיה ראוי לכתוב מלכי פרס לכן פי' דקאי תיבת כורש על דריוש עצמו. ונמצאת אומר שחמשה מלכי פרס הם כורש וארתחשסתא ואחשורוש וכורש וארתחשסתא וז"ש במגילה (י"ב א') תנא עוד שנה א' לבבל ועמד דריוש והשלימה עולה ע' ורש"י ז"ל פי' בדוחק ולפמ"ש א"ש הכל על נכון ודו"ק:
[א"ה ועי' ביאור הגר"א ז"ל על סדר עולם פ' כ"ח ופ' שלשים. ועי' בבעל המאור]: