אמרי נועם· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
מסכת ברכות · דף נד:
מחי' בקרסולי' וקטלי' ר"ל שנפל מחמת ההכאה ומפני שהיה גבוה מאד לכך כשנפל נהרג מיד כמו מי שנפל ממקום גבוה מאד אז הוא מת מיד:
על לוט ועל אשתו כו' פי' כשרואה אשתו אומר שתיים:
כיון דפותי' ורומי' כהדדי נינהו משום הכי איבלעה בלועי פי' כיון דרוחב וגובה כהדדי אע"פ שמקצה הראשון עד קצה האחרון יש ריוח כיון שנופל (לעיגול) [לעבר] אחר בקצה האחרון ממש הוא מחובר חתיכה עם חתיכה לכך מעיקרא נפלה כמ"ש בגמ' והא נפלה כתיב אלא שמחמת הזויות שהן מחוברים לכך היו צריכים לאיבלועי ולא כמו שאומרים העולם שלא נפלה כלל. דהא מפורש בקרא שנפלה ולכתחלה לא עשה הקב"ה שיבלע שאין הקב"ה עושה נס אלא כשמרגישים שצריכין לנס ומעיקרא לא היו יודעים שצריך דוקא שיבלע אבל השתא דמעיקרא נפל וראו שאעפ"כ אין יכולין לבוא לעיר אז נעשה להן הנס שיבלע:
[א"ה ולענ"ד נראה שהציור כזה שקודם הנפילה כזה ואחר הנפילה היתה כזה הנפילה היתה לצד העיר ולא לצד שישראל שם שסבבוה מבחוץ ונשאר עדיין גובה לפניהן אחר הנפילה במקום אות א' ולכך הוצרך להבלע אח"כ] [האותיות הם סימני האבנים ונפלו תחתם או באלכסון דוקא למקום הנמוך מהם אבל לא לצדדין ששוה להם. ועוד לפי שהי' רחב לא הי' לקצה הכותל המזרחי בהזוית מקום ליפול לצד העיר כי הכותל של דרום עומד לפניו וכנ"ל]:
ברוך גומל חסדים טובים והרי"ף גורם גומל לחייבים טובות (עי' ביאורו סי' רי"ט ס"ק ב'):
תוס' בד"ה ואימא בי' עשרה ותרי רבנן ועבדי לחומרא ואפי' ליכא תרי רבנן וקשה מאי חומרא הוא אדרבא קולא הוא [שא"צ לאסוף ולהביא גם תרי רבנן] ובאמת ט"ס הוא וצ"ל ועבדי' לקולא ולהרא"ש שפוסק עשרה והרי רבנן הוא לחומרא כי לשון הרא"ש ועבדינן לחומרא ובעינן תרווייהו (ועי' בביאורו סי' רי"ט סק"ד וה' משמע מש דמ"ש בתוס' עבדינן לחומרא ר"ל דבעינן להדורי לכתחלה אתרוייהו ומ"ש אח"כ ואפי' ליכא תרי רבנן ר"ל דאם לא שכיחי רבנן כלל ובלתי אפשר להשיג אפי' הכי יברך דאינו לעיכובא רק להידור מצוה (עי' מ"ש שם הגר"א ס"ק ה' ט"ס בתוס' ר"ל דחסר בתוס' וצ"ל ועבדינן לחומרא ובעינן תרויהו ומיהו אפי' ליכא תרי רבנן מברך ועי' בטור מ"ש בשם תוס'] (וע"ש בדברי חמודות ס"ק י"ג שנדחק בזה). (ויש ליתן טעם לזה לפי שחלקן הכתוב לב' דברים וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו א"כ המה שני דברים קהל עם וזקנים וא"כ היכא. דאי אפשר לקיים שניהם יקיים מיהו הקהל עם אבל בפחות מעשרה י"א דלא יצא כמ"ש בשו"ע שם פ"ש):
תוס' בד"ה פטרתן יתי מלאודויי וא"ת וכו' דלא בעינן אלא הזכרת השם ורחמנא היינו שם כצ"ל והשאר נמחק: