אמרי נועם· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
מסכת ברכות · דף מו.
ואיהו כמאן סבירא ליה כי הא דאמר ר"י משום ר"ש בן יוחאי בעה"ב בוצע כדי שיבצע בעין יפה וכו' וקשה מאחר דר' אבוהו ידע להא דרשב"י למה נתן לר' זירא לברך המוציא ועוד צריך להבין למה אמר כאן הטעם שיבצע בעין יפה ומקודם לא אמר זה הטעם וי"ל דחדא מתרצא באידך דר"ז שמע להא דר"י בעה"ב בוצע בלא שים טעם וקסבר דהוא הלכה קבועה ולפי זה אין יכול לכבד את חברו מפני שכך הוא הדין שהבע"ב בוצע אבל השתא דאמר רשב"י הטעם כדי שיבצע בעין יפה וא"כ אינו הלכה פסוקה רק אורחא דמילתא הוא ולפ"ז יכול הבע"ה לכבד את חברו כי אינו מחוייב לבצוע דוקא בעין יפה [וע"ע מג"א סי' קס"ז ס"ק ל"ב] וכן בברכת המזון דאמר אורח מברך היינו נמי מחמת טעמא כדי שיברך לבעה"ב ואם בעה"ב רוצה לוותר ברכתו רשאי ליתן לאחר לברך [וע"ע שו"ע סי' ר"א ס"א ובהגר"א ס"ק ג'] והשתא ניחא הכל דהא דנתן לר"ז לברך המוציא היינו מפני שהוא ידע הטעם כדי שיבצע בעין יפה לכך יכול לכבד לאחר (וזהו ג"כ הטעם שקיבל מר"ז לברך בהמ"ז אע"פ שאמרו אורח מברך ועי' מהרש"א שנדחק בזה):
שלא יבוש ולא יכלם עי' לעיל סוף פ"ב (דף ט"ז ט"ב):
נכסיו מוצלחים ותיבת ונכסינו נמחק:
תוס' בד"ה כל הברכות וכו' וצריך לומר ויהי רצון ורבינו אמר שהן שתי ברכות דברכת המעביר שנה מעיני הוא שבח אחר שרחץ עיניו וע"כ צריך לבקש מהקב"ה שישמור עיניו שלא יסתכלו בעבירה רק בתורה כמו שאמר שתרגילנו בתורתיך כו' ואל תביאנו לא לידי חטא כו' משום דאמרינן [ירושלמי ברכות פ"א מובא בילקוט שלח ע"פ ולא תתורו אחרי כו'] עינא וליבא תרין סרסורי דעבירה (ועי' בהגר"א סי' מ"ו ס"ק ד') (עי' מ"ש בחידושי רע"ק אייגר על דברי המ"א סי' מ"ו ח"ק ה'):